המסלול שלי ושל חברי לטיול הוא צפון תאילנד לאוס ויטנאם וקמבודיה בסדר זה החל מאמצע מרץ עד אמצע מאי
קיבלתי מרשם ללריאם, ולמלרון באזור צפון תאילנד ומערב לאוס.
שאלות:
- תופעות לואי של לריאם מפחידות, כמה אמיתי וכמה אגדות?
- האם יש אלטרנטיבות ללריאם (שניתן להשיג גם במזרח) אם קורה שיש תופעות לואי?
- שאלה "מצחיקה" אך היא כורח המציאות: חבר שטס איתי מעשן סמים קלים, האם זה יכול לגרום לתופעות חמורות עקב שימוש משולב עם לריאם?
- כתבת בפורומים לגבי מרכז ודרום ויטנאם על מקרי מלריה עמידים ללריאם, כמה זה שכיח ומה האלטרנטיבה הטובה?
- מה התכשירים המומלצים והאפקטיבים נגד יתושים בארץ או בחו"ל?? (אם אפשר שם של מוצר ולא של חומר פעיל)
- לא זכור לי שחוסנתי נגד "דלקת קרום מח", אבל חוסנתי נגד "דלקת מח יפנית", אותו דבר? לא אותו דבר? כמה זה שכיח וחמור?
הרבה שאלות אני מתנצל מראש וגם מודה לך מראש מקרב לב על העזרה
ג'ק שלום
קיימת הגזמה בנושא תופעות לוואי של לריאם אבל התרופה לא תמיד יעילה באזורי סיכון מלריה בגבולות תאילנד ראה אתר מצורף של מרכז בקרה על מחלות אמרקאי CDC הנחשב לסמכות בנושא רפואת מטיילים. http://wwwn.cdc.gov/travel/destinationList.aspx
לכן עדיף להשתמש בדוקסילין למניעת המחלה
עד כמה שידוע לי בתאילנד מחמירים בנושא סמים ובנוסף שימוש בהם עלול להגביר תופעות לוואי של לריאם.
ניתן לרכוש תרופות בבנגקוק,עדיף להביא מהארץ עקב רבוי תרופות מזויפות למניעת מלריה במזרח.
בלאוס הסיכון גבוה יחסית בכל המדינה פרט מעיר הבירה
בלאוס סיכון מלריה קיים בכל המדינה פרט מעיר הבירה .
97% מהזן המסוכן
הסיכון בינוני גבוה ב-
Savannakhet and
Khammuane, Saravane, Sekong, Chasack, Attapeu
יש מקרי עמידות ללריאם במקומות רשומים מטה
Bokèo and Louang Namtha along the Laos- Burma border and along the Laos-Thailand border in the province of Saravane and Champassack
ובינוני נמוך בשאר המדינה
בגבול עם תאילנד יש מקרי עמידות ללריאם ועדיף להשתמש בדוקסילין או מלרון.
רמת שרותי רפואה נמוכה מאד
קמבודיה
86% מלריה מהזן המסוכן
אין סיכון בעיר הבירה f Phnom Penh
–
סיכון נמוךAngkor Wat
סיכון גבוה-בינוני במחוזות-
: Pallin, Baat Dambang, Stueng Traeng
בינוני בדרום מערב,מזרח וצפון המדינה
במחוזות: Otdar Mean Cheay, Banteay Mean Cheay, Siem Reab (including Angkor Wat), Preah Vihear, Batdambang, and Pouthisat
בגבולות המדינה קיימת עמידות ללריאם ועדיף להשתמש בדוקסילין או מלרון.
רמת שרותי רפואה נמוכה מאד..
• .
ויאטנם
סיכון מלריה מהזן היותר מסוכן קיים במשך כל השנה בהרבה איזורים כפריים.הסיכון הכי גבוה קיים בצפון לאורך הגבול עם סין,איזורים מיוערים גבוהים הנמצאים מתחת ל1500 מטר גובה על פני הים דרומה מקו משווה 18 N . בעיקר מחוזות Dac Lak, Dac Nong, Gia Lai, and Kon Tum), Binh Phuoc וחלקים מערביים של מחוזות הנמצאים בחופים : Quang Tri, Quang Nam, Ninh Thuan, and Khanh Hoa
במחוזות מרכזיים-דרומיים ישנם מקרי עמידות ללריאם ומומלץ להשתמש בדוקסילין או מלרון מדובר במחוזות: Kon Tum, Gia Lai, Dac Lak Khanh Hoa, Minh Thuan, Binh Thuan, Lam Dong, Binh Phuoc, Tay Ninh, Dong Nai, Binh Duong
אין סיכון מלריה המצדיק טיפול מונע לאורך הדלטה של הנחר האדום,מישור החוף צפונה מ Nha Trang
אין סיכון בערים: Hanoi, Ho Chi Minh(Saigon)כולל אזורי תעשיה עד Binh Phuoc, Da Nang, Trang, Qui Nhon, and Hai Phong NHA ובאיזור הנמשך דרום מערבה
, Ho Chi Minעד Rach Gla.
בתאילנד קיימות שתי עונות גשמים: בכל המדינה במאי עד אוגוסט ובחלק המזרחי של דרום תאילנד
באוקטובר עד דצמבר. חודשי שיא תחלואת המלריה הם ביוני ודצמבר.
הסיכון נגרם ע"י חשיפה בשעות הערב והלילה באזורי יערות ואזורים כפריים בגבולות תאילנד עם בורמה,לאוס וקמבודיה.
אין סיכון בפנים המדינה,ערים ואתרי תיירות מרכזיים , Chiang Mai,(עיר) Chiang Rai(עיר), Pattaya, Phuket Island, Ko Samui, Ko Samet
הסיכון הכי גבוה קיים במחוזות Chiang Mai, Mae Hong Son, Tak, Kanchanaburi, Ratchaburi, Chanthaburi, Trat, Prachuap Khiri Khan, Surat Thani, Sa Kaeo, Yala
סיכון קל יותר במרבית מחוזות במיצר הדרומי ואי קופנגן.
במידה ושוהים מעל לשבוע באזור סיכון מלריה או בוחרים לא לקחת סיכונים מומלץ לטול טיפול מונע
בדוקסילין או מלרון מכיוון שבאזורי הגבולות ישנה עמידות ללריאם.
כאשר מטיילים באזורים בהם סיכון מלריה נמוך קיימת גם אופציה של טיפול חרום.
מלריה עוברת דרך עקיצות יתושים פעילים בשעות החושך אשר לפעמים מגעים למקומות לא צפויים, הם מתרבים בתקופת מונסונים ובמקורות מים כאשר מבצעים עבודות השקיה ,לאחרונה אחרי ש 15 שנים לא מיקרה אחד של מלריה בין מטיילים בתאילנד חזרו 2 מטיילים ישראלים חולי מלריה לאחר שהות בקופנגן איזור ששנים לא היו דיווחים על מחלה.מכיוון שכל שנה מגעים לתאילנד אלפי מטיילים הסיכון קל מאד כמובן אבל חשובה המודעות
תקופת דגירה של מלריה היא לפחות שבוע ולרוב הרבה יותר,לכן
במידה ומופיעה מחלת חום לא ברורה אפילו חודשים אחרי טיול יש לבצע בדיקת מלריה.
המטיילים שנהגו כך ,קיבלו טיפול והבריאו,
חשוב להקפיד על כללי הגנה נגד עקיצות יתושים המעבירים מלריה ודלקת מוח יפנית (פעילים מלפנות ערב עד לפנות בוקר) וקדחת הדנגי (פעילים בשעות היום בעיקר בוקר וערב מוקדמות)
תמצא מפת סיכוני מלריה מאתר בריאות המטייל אנגלי המבדיל בין אזורים בהם הסיכון קל ולרוב לא נ http://www.fitfortravel.scot.nhs.uk/
דלקת מוח יפנית זו מחלה העוברת דרך עקיצות יתושים זה לא דלקת קרום המוח
תמצא מידע בנושאים אילה במדריך רפואי באתר
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
