סיכון מלריה בארצות דרום אמריקה
סיכון מלריה בארצות הנ"ל קיים בעיקר באגן האמזונס,הרבה מסלולי טיול מקובלים נמצאים בגובה רב איפה שלרוב אין יתושים דרכם עוברת המחלה
אין סיכון המצדיק טיפול מונע בארגנטינה פרט לאזור לא מתויר בגבול עם בוליביה
אין סיכון מלריה בצ'ילה
בוליביה
סיכון מלריה בעיקר מהזן הפחות מסוכן P. vivax קיים במשך כל השנה באזורים נמוכים מ2500 מטר גובה,
הסיכון הכי גבוה במחוזות: Beni, Pando, Santa Cruz, and Tarija departments
מלריה מזן מסוכן נפוצה יותר במחוזות Beni ו Pando בגבול עם ברזיל,בעיקר
ב Guayaramerin, Riberaltaומחוז Santa Cruz
אין סיכון למטיילים
מטיילים רק באזורים עירוניים בלבד ב Santa Cruz
אין סיכון למטיילים באתרי טיול מקובלים הנמצאים בגובה מעל 2500 מטר כמו אגם Lake Titicaca וערים La Paz, Sucre, Cochabamba.
תרופות יעילות נגד מלריה:מלרון,לריאם (מפלוקוין) ודוקסילין
אקוודור
אין סיכון מלריה בQuito ;Cuenca וסביבה, אזור תיירות הררי מרכזי ,ובאיי גלפגוס.
קיים סיכון מלריה באזור החוף Esmeraldas;Guayas,Guayaquil; Manabi 2/3 ממקרי מלריה מדווחים מקורם משם,
אחריהם Los Rios,Pinchinchs;Napo;El Oro;Morona-Santiago;Pastaza;Sucumbios;Zamora-Chinchipe
ומקומות כפריים מתחת ל2000 מטר גובה. הסיכון יותר חמור בשפלה הצפונית משני צידי האנדים. הסיכון גבוה במיוחד בחודשים פברואר-אוגוסט,
באקוודור 65%-70% ממקרי מלריה מהזן ויוקס , 30-35% פלסמודיום פלציפרום.
הפלסמודיום פלציפרום הזן המסוכן גורם ל70% ממקרי מלריה במנבי.
טיפול מונע מומלץ מלרון מפלוקווין או דוקסילין.
פרו
אין סיכון מלריה בלימה, אזור החוף דרומה מלימה, ואזורי תיירות: מצ'ו-פיצ'ו, קוזקו, אגם
טיטיקה.
מלריה קיימת במקומות כפריים הנמצאים מתחת ל1500 מטר במזרח, צפון מזרח וצפון מערב פרו ביחוד בגבול עם אקוודור. קיים סיכון למלריה באזורים כפריים במחוזות Amazonas , Cajamarca פרט ממחוזHuakgayoc ,
La Libertad פרט מ (Otuzco, Santiago de Chuco Prov.), ב-Lambayeque,
Loreto, Piura, (except Talara Prov.) San Martin and Tumbes, Provinces of
Santa (Ancash Dept.), parts of La Convension (Cuzco Dept.), Tayacaya (Huancavelica Dept) Satipo (Junin Dept)
הסיכון הגבוה למלריה קיים במחוז PIURA
טיפול מונע באיזורי סיכון מומלץ מלרון מפלוקווין או דוקסילין.
מלריה עוברת דרך עקיצות יתושים פעילים בשעות החושך אשר לפעמים מגעים למקומות לא צפויים, הם מתרבים בתקופת מונסונים ובמקורות מים כאשר מבצעים עבודות השקיה
תקופת דגירה של מלריה היא לפחות שבוע ולרוב הרבה יותר,לכן
במידה ומופיעה מחלת חום לא ברורה אפילו חודשים אחרי טיול יש לבצע בדיקת מלריה.
חשוב להקפיד על כללי הגנה נגד עקיצות יתושים המעבירים מלריה ודלקת מוח יפנית (פעילים מלפנות ערב עד לפנות בוקר) וקדחת הדנגי (פעילים בשעות היום בעיקר בוקר וערב מוקדמות)
להמחשה מצורפת מפת סיכוני מלריה מאתר בריאות המטייל אנגלי המבדיל בין אזורים בהם הסיכון קל ולרוב לא נוטלים טיפול מונע ואילה שהסיכון גבוה יותר
המלצות סופיות מקבלים בזמן יעוץ רפואי
הקפדה על כללי בטיחות תחסוך הרבה אי נעימויות בזמן הטיול.
הכי מסוכן כפי שראינו תאונות דרכים
ותאונות בכלל
זה מה שכתבו הוריו של דן רוזנבך ז"ל ,אשר נספה בנהר הטואיצ'י בבוליביה ב-16/05/04,
א. שייט רפטינג
1. ודאו היטב שמפעיל השייט מיומן ומוסמך.
2. ודאו שהמפעיל מחזיק ציוד הצלה ובטיחות תקין ושלם.
3. אל תפנו ל"חפרים".
4. ודאו שהשייט נעשה בעונה המתאימה לנהר בו אתם אמורים לשוט.
5.תמיד! השתמשו בחגורת ציפה וקסדה המתאימים לשייט במים לבנים.
*אסור להשתמש בחגורות ציפה ימיות, כאלו התלויות מעל הצוואר או קשורות בסרטים רופפים.
6. ודאו שאת השייט מלווים קיאקים עם מפעילים מנוסים.
* מפעילי הקיאקים חייבים לבדוק את האשדים לפני שאתם עוברים בהם ולהמתין בדריכות
במים למקרה שמישהו נופל ונסחף. אל תצאו לשייט ללא ליווי קיאקים.
7. זכרו, טמפרטורת המים יכולה להיות נמוכה ועלולה לגרום, תוך זמן קצר, להיפותרמיה ( איבוד חום הגוף).
ב. שייט אבובים/ רפסודה
זהו שייט מסוכן. נפילה מהרפסודה או איבוד האבוב יביאו אתכם להימצא בנחל זורם ולהתמודדות קשה.
1. שייט אבובים/ רפסודה דורש אמצעי בטחון כמו בכל שייט על נהר (ראו את ההמלצות שלמעלה).
2. בשייט אבובים/ רפסודה השתמשו בחגורת ציפה וקסדה.
3. וודאו שהשייט מאורגן ויש סירה לאבטחת המשייטים.
4. לעולם אל תצאו לשייט עצמי או פרטי על הנהר.
5. לעולם אל תצאו עם סירה בודדה לנהר.
ערכת עזרה ראשונה
חומרי חיטוי, משחה נגד פטריות,משחה אנטיביוטית, משחה המכילה סטרואידים לעקיצות או פריחות אלרגיות, פניסטיל ג'ל.פינצטה,מספריים.
יש שלוקחים מחט כירורגית ומזרקים סטריליים.
1. במידה ונזקקים לטיפול תרופתי לעיתים קרובות: חולי אסטמה ,סוכרת , מיגרנה ומחלות כרוניות אחרות
יש לקחת כמות מספקת של תרופות, להצטייד במרשמים בהם רשום השם המקורי של התרופה ולא רק
השם המסחרי .
2. אנטיביטיקה לטיפול בשלשול המטייל :ציפרוקסין 500 מ"ג, טריביד אזניל, סופרן שתי התרופות האחרונות מתאימות גם לילדים.
3. תרופה למניעה וטיפול במחלת גבהים (URAMOX)DIAMOX
4. אימודיום או קל בטן לטיפול בשלשולים קלים.
5. תרופה למניעת מלריה וערכת חרום לפי הנדרש במסלול הטיול
6. ערכת עזרה ראשונה הכוללת :מד חום, פלסטרים ,תחבושות ,תחבושת אלסטית, משחה אנטיביוטית,
6 אבקות להכנת תמיסה לטיפול באיבוד נוזלים: הידרן, אורסט, רהידרטה
7 . תכשירים נגד כאבים: אקמול, ווי וקס, נורו פן
8 . תכשירים נגד עצירות
9 . במיקרה והטיול יהיה במקומות גבוהים: טיבט, נפל , אנדים תרופה נגד מחלת גבהים דיאמוקס,
10 תרופות נגד מחלת ים : טרבמין,פנרגן
11 . טיפות אנטיביטיות בעיקר למרכיבי עדשות מגע :צילוקסן,
• . ספרי נגד גודש באף
12 .תכשירים נגד תגובה אלרגית: הסטזין, לורסטן
13 . משקפיים ועדשות מגע נוספות ומרשם למשקפיים
14 . מקדם הגנה נגד שמש
את התרופות יש להביא באריזה מקורית
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
