| 1. הולנד-הטיול שלנו, המשך |
27/06/2008 00:01  |
| |
 gilamoti |
 74 הודעות עד כה |
|
|
|
מצטערת על הקטיעה, אך לא היתה ברירה (חוגים, הסעות וכו').
יום שישי-
בשעה 09.30 התייצבנו באלקמאר לשוק הגבינות. חנינו במרחק שתי דקות הליכה על אחד הרחובות והיכנסנו מטבעות לשעתיים (כ-3 אירו). כבר בשעה זו היתה נהירה לכיוון השוק, מיהרנו כדי לתפוש מקום מסביב למעקה, אחרת רואים פחות טוב. כמו כן יש לחשוב על זווית צילום עם השמש (מאחורי גב המצלם).חריצי הגבינה הענקיים כבר עמדו מסודרים כמו חיילים ובעלי התפקידים היסתובבו ביניהם (טועמים, סוחרים וסבלים). היתמקמנו וחיכינו. כ-5 דקות לפני 10.00 עלתה גב' קריינית שהיסבירה שהיום הוא יום מיוחד: יומולדת 400 שנים לשוק. נו, גם לו תיכננו לא היה יוצא כך. לרחבה ניכנסה תהלוכת בית ספר שהניפה שלטים ולאחר סיבוב מסביב לשוק היתמקמה כך שאף אחד מהילדים לא יעז להסתיר- תענוג. ואז, להפתעתינו הרבה ניכנסה תיזמורת, עם דגלנים וזוג מבוגר המחופשים למלך ומלכה. כולם בתילבושות יפיפיות ונתנו את ה-show של חייהם.לאחר הופעת דגלנים מרשימה, נאם ראש העיר וברך את מנהל השוק לרגל תפקידו בן ה-400 שנים. ורק אז החל המקח ומימכר המוכר של מכירת הגבינה כולל טעימות של המומחים המשתמשים במעין מברג ארוך להוצאת גבינה מבטן החריץ. כל העת חולקו טעימות "מעלפות" של גבינה כשבכל טעימה כזו ניגשו מוכרי גבינה לקהל והיציעו גבינה למכירה. כדאי לקנות מהם . הגבינה נמכרת ב-4 אירו החתיכה כאשר מסביב היא נמכרת ביותר ואינה מנויילנת אלא נארזת במין ניילון ניצמד.לכאורה מכירה לתיירים, אך במקרה זה, כדאי. לאחר שמיצינו את ההיתבוננות עלינו למוזיאון הגבינה שנימצא בבניין מעל לישכת התיירות (נראה מכל מקום שבו תעמדו). המוזיאון נחמד ובו מראים את ההיסטוריה של ייצור הגבינה. לולא כרטיס המוזיאונים שהיקנה כניסה חינם, לא בטוח שהיינו נכנסים. הם מחלקים בכניסה חתיכות גבינה כמספר הנכנסים. אם עומדים עם הפנים ללישכת התיירות, מצד שמאל יש דוכן גבינות נהדרות ומישתלמות. הם מוכרים 3 כדורי גבינה ברשת, בשלושה טעמים שונים ב-15 אירו. הכי משתלם. כאן אכלנו גם את הפנקייק ההולנדי הטעים.רצינו להישאר עוד מעט ולכן בעלי ניגש להוסיף עוד מעט כסף למדחן. לא טירחה בגלל הקרבה.אגב, לשירותים ניתן להיכנס לכל אחת מהמסעדות מסביב.
מאלקמר נסענו לטירת מאודרסלוט במאודן.נכון, לא היגיוני מבחינת הדרך שכן הנק' הבאה היתה וולנדם, אולם הטירה פתוחה רק עד 17.00 . חנינו שוב בעזרת מדחן במרחק כ-4 דקות הליכה מהטירה. שימו לב יש להכין מטבעות. המדחנים אינם מקבלים שטרות ולא כרטיסי אשראי זרים ! שהינו שם כשעתיים. נהננו בעיקר מהחדר בו ניתן להיתחפש וממשחקי המחשב הפזורים ברחבי הטירה. נראה לי שילדים קטנים ימצאו כאן יותר עניין. שימו לב, בכניסה מקבל כל ילד חוברת ובה משימות. בסוף כל משימה הוא צריך להטביע חותמת בחוברת, נחמד.
אפשר לערוך פיקניק נחמד בטירה או מחוצה לה, יש ספסלים ליד תעלת המים ונוף כמו שיש בהולנד.
משם נסענו לוולנדם. חנינו החניון התת קרקעי (פניה ראשונה ימינה אחרי לישכת התיירות). משתלם יותר מהמדחנים. שעה ראשונה 50 סנט, שנייה אירו, שלישית אירו וחצי וכך הלאה. החניון נסגר ב-19.00. מתוך החניון עולים ישר לקניון קטן ובו סופר נחמד שאפשר לבצע עוד קניות בדרך לחניון.
כבר אמרו זאת בפורום ואני אומרת שוב, מזכרות לאורך הרחוב הקטן על הים. הכי זול בכל הולנד (אפילו לעומת השוק באמסטרדם). החנות הזולה ביותר ועם המבחר הגדול ביותר נמצאת בצד של הים, אחד לפני הסוף. היא שייכת לשני אחים גבוהים בשנות החמישים לחייהם. נחמד לטייל לאורך הרחוב, אך יש לחשוב על מידת העניין של הילדים. אנו קיצרנו לאחר רכישת מתנות לכל העולם ואחותו, עקב המחירים הזולים.
יום שבת-
אמסטרדם. היגענו לחניון ארנה ב-10.00 ועקבנו בדקדקנות אחר ההמלצות- קבלת שני כרטיסי רכבת חינם, רכישה של עוד שלושה (15 אירו) ונסיעה למרכז אמסטרדם. משם ברגל עד לככר דם. במחשבה שניה, אם למישהו בא להיכנס עם הרכב לתוך העיר, זה יכול להישתלם יותר שכן שילמנו גם לטראם כדי לחזור לחניון ארנה.כרטיסיה לטרם לקנות בחנויות עיתונים. הכרטיסייה עלתה 7 אירו וניתן לנסוע בה 7 פעמים (או במקרה שלנו 5 אנשים ועוד שתי נסיעות כך שלנסיעה לארנה קנינו בטראם עצמו עוד 3 כרטיסים לשאר ב1.6 אירו כל אחד). לא לשכוח שכל ניקוב תקף לשעה ללא הגבלת מס' נסיעות.
מככר דם צעדנו לרחוב החלונות האדומים וראינו את המוצע (לא משהו !).
משם ברגל לשוק הפרחים הצף שם אפשר להשלים קניות למי ששכח משהו (מעט יותר יקר מוולנדם). השוק קטן ולא מרשים אך זה מה יש. משם הימשכנו לשוק אלברט (עד כה ברגל...) ובדרך היתה לנו היתנסות בקופי-שופ לשם שימוש באינטרנט (הייתי צריכה להיכנס למייל שלי). זו חוויה- יש תפריט לכל סוגי המריחואנה, שוקלים לך אתה בוחר שתייה ויושב לעשן. יצאנו מהר כי הבן שלי אמר שמיסתובב לו הראש. שוק אלברט לא מגיע לקרסוליים של שוק הכרמל או דומיו ובטח לא במחירים הגבוהים שלו. הדבר הזול היחידי הוא נעלי הפרווה דמויות קבקבי העץ (7.5 אירו לקטנים ו-10 אירו לגדולים- הכי זול). באמצע השוק יש חנות עתיקות של ישראלי בשם שרון שעזר לנו מאוד בכל מיני אינפורמציות. קנינו כרטיסיה לטראם (מס' 16 או 14) חזרנו לכיכר דאם ומשם בטראם 17 לבית אנה פראנק (שעת נסיעה באותו ניקוב, זוכרים?) היגענו ב-17.30.
את חווית אנה פראנק לא נישכח. התור נראה ארוך אך היה קצר (כ-15 דקות). כשיצאנו ב-19.30 לא היה תור כלל. אסור לצלם אך יש גלויות יצוגיות באירו האחת. כדאי להיצטלם ליד פסל אנה פראנק הנמצא מחוץ לבניין במרחק מה (לשאול). משם לקחנו טראם עד לרכבת (כאמור הישתמשנו ביתרת הכרטיסייה ובכרטיסים מהנהג שאמנם יקרים יותר אך במקרה שלנו היו זולים יותר כי לא היינו צריכים את כל הכרטיסייה). חזרנו לחווה ב-21.00 גמורים אך מרוצים. הילדים אמרו שאמסטרדאם מכוערת וצפופה לעומת כל הירוק של החווה.
יום ראשון -
ארנהם. היגענו למוזיאון הפתוח ב-10.30 . היה נחמד ביותר. ירינו בחץ וקשת (מגיל 12 ) אשר מיסתתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
הולנד-הטיול שלנו, המשך
