תקציר נסיעה למזרח קנדה וקצת ניו אינגלנד

מטרת הנסיעה העיקרית הפעם היתה הביקור במזרח קנדה כולל המחוזות האטלנטיים כנובה סקוטיה ,ניו בראונסוויק ,וקוויבק,לצד ההזדמנות שאנחנו מגיעים לצד היבשת הזה - לנסות להשלים מקומות בצד האמריקאי ,שנבצר מאתנו לבקר בטיול השלכת של 2005,עקב מזג אויר.

ברצוני להתחיל בתודה לגולשת אגולד(איריס) שהקדימה אותנו בשנה ,וכשחזרה רשמה את אחד מהדוחות היותר טובים שהפורום הזה ידע,(ואני מדגיש אחד הדוחות),שהודפס אחר כבוד ויצא איתנו לטיול.,נכון שהיעדים היו ידועים לנו,אך נוח היה להתידע לכל מה שקשור סביב היעדים הללו ושאיריס רשמה בטובה, והיה לנו נוח וחיסכון בזמן גם בכך שהלכנו בכמה מקומות בעקבות המלצותיה למסעדות,ובהכירי את טעמם של איריס ובן זוגה לא היססנו להכנס ל-5-6 מסעדות שהיו בהן והומלצו על ידם,ואני חייב לומר שמצאנו אותן טובות.

חבל שיומן מסע כזה כפי שטרחה אגולד לרשום נמצא עדיין אי שם בשרשורים (שמן הסתם יחתך בעתיד)-ולא בצורה מסודרת יותר באגפי הפורום המיועדים לכך, למרות הנסיונות שלה לבקש זאת מצוות למטייל.

למטיילים הבאים למחוזות האלה והמעונינים,בדוח הזה מומלץ לרשום בגוגל לדוגמה- "נובה סקושיה", ויקבלו את היומן הזה מתוייק בפורום תפוז.

איריס תודה וברכות להולדת בתך בכורתכם.

אני לא מתכוון להתחיל למחזר את מה שנרשם בענין המחוזות הללו,אלא לרשום הערות התרשמות כללית,ועוד יותר אין בכוונתי למעט שהשארנו לנו בניו אינגלנד,שכה רבות נכתב על האיזור הזה והגיע לשיא עם העלאת דוחותיהן של הגולשות ערבה, וסוזי.

נחתנו בבוסטון ומיד עלינו אל חופי מיין בדרכנו למחוזות הקנדיים,כאן לאורך החופים המפורצים של מיין יכולנו שלא כב-2005 להתרשם סוף סוף גם ממה שיש למדינה הזאת להציע,ואני כעת מצטרף אל אלה שימליצו למטיילים שבפתח לשריין עבורה בזמן שהם מתכננים ניו אינגלנד- 3 ימים מינימום ,כולל פארק אכדיה.
לדעתי לאורך החוף האנכי לקבוע מראש נקודות שאליהן ניתן לסטות מהכביש המהיר,ומבחינתי מומלצות נקודות ובראשן העיירה York בה תפגשו את York village משמרת מבנים ראשוניים,ולאחר מכן להמשיך על כביש 1A אל York Beach שממנה חובה למשוך לאיזור Cape Neddic שם המיגדלור Nubble lighthouse וסביבתו המקסימים מושך תיירים רבים.
נקודה מומלצת נוספת קרובה היא Ogunkit ולשון הים הקטנה שלה Perkins cove , ולשם גיוון גם אני חושב שעיירת המותגים Freeport(לא אאוטלט) צפונית לעיר הנמל פורטלנד ראויה להצצה ולאתנחתא אם זמנכם איתכם.
החל מהעיירה בראונסוויק ממליץ לאמץ את כביש מס 1 כל הדרך עם אפשרות לסטיות אל חופים מפורצים ידועים עד פארק אכדיה,וכפי שאני ממליץ בכל הזדמנות בחום לא להחמיץ את העיירה Camden והתצפית המרהיבה מ-Mount Battie (עליה קצרה ביותר!) הממוקם בתחומה.

תחנה הגיונית היא פארק אכדיה עם הכביש המקיף בה ופוקד נקודות ענין כשהשיא היא העליה הנוחה לתצפית מהר קדילק.

מקור המשיכה לתיירים בניו בראונסוויק הוא מפרץ פונדי הידוע בעיקר בגיאות והשפל הגבוהים שמתרחשים לאורך כל המפרץ הזה, והפארק החשוב שלחופו הוא פארק פונדי ,שמאפשר לינות בתחומו,ולאלה המבקשים מסלולים רגליים יש אותם בשפע.

פארק הסלעים-Hopewell rocks הוא מקור משיכה נוסף בחופו של המפרץ הזה,והמדגישים יפה ביותר את הגיאות והשפל של האיזור הזה.

בנובה סקוטיה עשינו את התחנות הדי סטנדרטיות בהן: -1) Lighthhouse Trail וההעיירות המובילות שכבר דווחו כאן עליהם כ-Lunnenburg ו- Mahone Bay, והמיגדלור ב-Peggies Cove שמהוה את אחד הסמלים החשובים במחוז הזה
2)Cape Breton Highlands National Park Of Canada הלהיט החם של המחוז אותו עושים תוך כדי תנועה היקפית במה שנקרא Cabbot Trail ומהווה נוסף לנופים שליד החופים הארוכים ,גם גן עדן לאלה שמסלולים רגליים חובה.
העיירה החמודה מאוד Baddek אכן מומלצת כבסיס מרשים ליציאה להקפה של הקייפ.
3)Halifax בירת המחוז ,מצאנו אותה נחמדה לביקור שמן הסתם מתמקד במזחיה בנוסף למבצר הסיטדל הדומה באופיו ומסגרתו לזה שבקוויבק סיטי.
4) glooscap Trail שם העיקר הוא הקצה Cape D'Or
5) והנסיעה בעורק הראשי מהליפקס אל קייפ ברטון שעובר ברמות היפות של המחוז,כך שממש לא היה משעמם לחזור באותה דרך,ומה שמומלץ בין היתר ההפסקות בעיירות כמו Pictou שממנה ניתן במעבורת להפליג ולעבור ולבקר בעוד מחוז אטלנטי והוא Prince Edward Island,
מומלץ על אם הדרך הזאת בסביבת העיר New Glasgow ומדויק יותר בפיתחה של העיירה stellarton,להכנס למוזיאון תעשיה נחמד ביותר ומתאים לכל המשפחה. .
חלק 1

בדרך חזרה לניו בראונסויק שאותה יש לחתוך לאורכה בדרך למחוז קוויבק ,אתה מרגיש צורך לבקר בבירת המחוז הזה ושמה Freddericton, עם מרכזים היסטוריים ,וכפי שאיריס כתבה בתאריכים מסוימים עיר זאת הידועה כמי שעורכת פסטיבלי ג'ז ספק בלוז עשתה זאת גם השנה והתמזל מזלנו להיקלע לעיר בשבת והמופעים היו בעיצומם,ולדעתנו שהיא לא רבה בנושא, האומנים שהופיעו בפארק הכיכר המרכזית היו ברמה טובה למדי !

מומלץ למי שעושה דרכו על כביש מס 2 לצידו של נהר Saint Jhon בהמשך הדרך לסטות מעט לעיירה Hartland שם מחבר את שני חלקי העיירה, גשר מקורה שארוך בסדר גודל יותר מכל אלה שראינו בניו אינגלנד כולל זה שבגבול ניו המפשייר וורמונט על נהר הקונטיקט ושמו Cornish/Windsor.

לפני המעבר לקוויבק נטינו ללון בעיירה הגדולה Grand Falls ואכן גם אנחנו כמו איריס במרכזה מצאנו את המפל הגדול שנופל בצורה מרשימה לתוך פיורד ((Gorge ונותן לעיירה הזאת מקור תיירות לא רע.

במחוז קוויבק השתמשנו במעבורת מהעיר Riviere Du Loup על מנת לעבור ל-Tadousac ומיד התרגלנו
לכך שאנו חייבים טיפה צרפתית,אבל חובה להודות שזה אחרת מאשר בצרפת ורובם נענים גם לשפה האנגלית.
לא יכול לספר על פיורד סאגני שטדוסאק יושבת בקצהו, כי זה היה היום היחיד שענן נמוך, ויותר נכון ערפל סמיך- הפריע להתרשם מהפיורד ,אגב על פי הדיווחים היום הסגרירי הזה דווח כספיח של ההוריקן Ike שעשה את שלו בחופי טקסס,אבל ברמות אפסיות לעומת עוצמתו בדרום היבשת.

היום הבא שהוקדש לנסיעה דרומה אל עבר קוויבק סיטי ועבר באיזר העיירות לצד הנהר סט לורנס והידוע בשם Charlevoix היה יום שמשי ואכן הכבישים 138 ובעיקר כביש 362 הקרוב יותר לנהר עוברים בנופי עיירות ונהר נחמדות שמתוחזקות ברמה יפה.
לקראת קוויבק סיטי עצמה ישנו מיקבץ של פארקי מפלים ואנחנו בחרנו על פי המלצה להשקיע בקניון Saint Ann , שאכן מצא גם אותנו מתרשמים ממנו לטובה.

קוויבק סיטי חגגה 400 שנה 1608-2008 ,נחמד היה להיקלע בביקורינו בעיר המקסימה הזאת דוקא בשנת חגם, אי אפשר שלא להתאהב במה שיש לעיר שבין החומות ולעיר התחתית להציע.

אנחנו בהמשך עקפנו את מונטריאול ונסענו צפונה לה ,על מנת לעלות אל עיירות ההרים הלורנטיים (לוראנטיד) = Laurentian Sheild ,וכל זאת על מנת להגיע ל-Mont tremblant,ומצאנו איזור הררי יפהפה עיירות
משגעות היושבות פה ושם ליד אגמים ,כשכל אחד מתחרה בשני היכן הוא ממקם את הבית באיזור האגמים הללו.
הלהיט כמובן היא מונטרמבלנט הן ללקיץ, והן לחורף תשאלו את ידידתנו Mabat
בבוקר שלאחר הלינה במונטרמבלנט הרכב היה מכוסה שכבת קרח דקה.

סיום הביקור בצד הקנדי עבר למחוז אונטריו ולביקור בעיר אוטווה, וממנה ירדנו אל 1000 האיים שם מימשנו סוף סוף שייט בינות לאיים,העדפנו את השיט הקצר בין השעה ,ואני חושב שהוא מספיק בהחלט גם להנות וגם להבין את הפרינציפ.

כאשר עברנו על הגשר המחבר את קנדה וארה"ב הספקנו לקבל גם התרשמות קצרה של מבט בגובה מסוים מעל האיים,כך שבהחלט מצטרף לאלה שממליצים לאלה שמפסידים שיט, לפצות את עצמם בתצפית יפהפיה בטוח מעל מגדל הסקיידק בצד הקנדי.

על הצד אמריקאי בו השלמנו כפי שכתבתי ודיווחתי מניו אינגלנד בזמן אמת ,לא אאריך פרט לכך שלא יכולנו להיות יותר מאושרים מהקדמת הופעת השלכת ,מה שלא היה בתוכנית שלנו ולא בנינו עליה לשנה זו.

האהבה שלי ושל זוגתי לאיזור הזה ידועה ,ואני מציין פעם נוספת שאנחנו מסוגלים לנהוג שעות בנופים האלה שבצדק יגידו חברים בפורום שהנופים חוזרים על עצמם ,אבל אותנו זה ממש לא משעמם.

וכמה תובנות:-
מודה שהקדשתי מחשבות לאלה מבין הגולשות שיוצאות לאיזורים הללו עם ילדיהן.
הבנתי למשל מדוע גלית הותיקה לא תרשה לעצמה להגזים בנסיעה באותם נופים פסטורליים, מאותה הסיבה שאם אינני טועה הגולשת נגה כינתה זאת כרעלת טבע,ותחפש נואשות מוקדי ענין לילדיה.

רשמתי זאת כהקדמה למחשבה שבעיני המחוזות האטלנטיים בהם למעשה נוסעים הרבה בנופי טבע ,לא אידאליים לנסיעה עם ילדים, אם אין הכנה מקדימה איתם .
קיבלתי סימוכין לכך מהגולשת יערה שכתבה- שכמעט חודש עבר בצד הקנדי, ועד שהגיעו לפארק השעשועים ההוא בהרים הלבנים ,בהם סוף סוף יכלו ילדיה להתפרק קצת מאותה הרעלת טבע שהיתה מנת חלקם עד אז.

ברור שבעתיד כשאדרש לשמות מקומות בהם מבחינתנו מומלץ לעבור אעשה זאת לצידם של גולשים נוספים שעשו אותם.

מודה לחברי בפורום על הכנות שבאיחוליהם למסע מוצלח עבורינו,שאכן סווג ככזה בסופו של דבר.
ולראיה מספר תמונות
מוני

אדירונדאק(גודל:33.04KB)	מרכז ניו המפשייר(גודל:25.37KB)

אדירונדאק(גודל:36.90KB)	אדירונדאק(גודל:25.23KB)

שתי פינות שונות בפארק הסלעים מפרץ פונדי ניו בראונסויק

F1020001.JPG(גודל:32.64KB)	F1020005.JPG(גודל:32.84KB)

הגשר המקורה בפארק פונדי ניו בראונסויק

והגשר הארוך ביותר שכנראה קיים בצפון מזרח אמריקה בעיירה
hartland על נהר סיינט ג'ון ניו בראונסויק.

F1020007.JPG(גודל:38.62KB)	F1070016.JPG(גודל:39.22KB)

F1050032.JPG(גודל:36.72KB)	F1050034.jpg(גודל:20.57KB)

התמונות בתגובה הקודמת מקניון סנט אן במחוז קוויבק.


ובתמונות בתגובה הזאת פינות קסומות בוורמונט
הגשר המקורה צולם בארלינגטון הסמוכה למנצ'סטר

F1000020.JPG(גודל:39.76KB)	F1000022.JPG(גודל:43.57KB)

שלום מוני

כל הכבוד לך על התקציר שאתה עושה. אני בטוחה שזה יהיה לעזר למטיילים הבאים ולכן אני מוסיפה כמה מקומות שלא הוזכרו על ידך.

בסיינט ג'ון ישנו מקום הנקרא REVERSING FALLS, זה הופיע לנו ב-GPS כנקודת עניין ולכן הגענו לשם. כשהכענו לא הבנו מה המיוחד שם, אז שאלנו מישהו והוא הסביר לנו שבזמן השפל במפרץ פונדי, המים בנהר הזה זורמים לצד אחד, ובזמן השפל, המים זורמים לצד השני. אנחנו הגענו לשם גם בבוקר וגם אחה"צ כדי להיווכח במו עינינו.
קצת קשה בתמונות סטילס לראות את כיוון הזרימה, אבל אפשר להבחין בכך על ידי הקצף של המים שבשתי התמונות נמצא במקום אחר.

יערה

REVERSING FALLS HIGH TIDE.JPG(גודל:16.03KB)	REVERSING FALLS LOW TIDE.JPG(גודל:20.57KB)

מוני, האם הייתם רק בזמן הגיאות (על פי התמונות שצרפת...)?
הכיף הוא להיות בזמן השפל שאז ניתן לרדת למטה ולהסתובב בין הסלעים שבזמן הגאות מוצפים במים.
זה די מדהים לראות את עליית המים. המים שקטים ואם לא עושים סימן כלשהו כמו גל אבנים, לא מרגישים בהתקרבות המים, אבל כשעושים סימן, בשתים וחצי דקות, המים התקרבו לחוף במטר (!!!).

אני מצרפת עוד שתי תמונות מהגאות ומהשפל.

גאות בהופוול רוקס.JPG(גודל:18.59KB)	שפל בהופוול רוקס.JPG(גודל:21.15KB)

ב-Freddericton ביקרנו בשני מוזיאונים קטנים.

האחד נקרא YORK-SUNBURY שאת ההמלצה עליו קיבלתי מאושרה שכתבה עליו:
"בעיר פרדריקטון שבה ישנו מוזיאון מוזר עם צפרדע ענקית השוקלת 19 קילו שאיזה בחור בעיר (פעם) האכיל ופיטם לרוב."
המוזיאון מאוד קטן ובאמת מוזר. מעבר לצפרדע שמסקרנת את הילדים, היו שם מדים של חיילים שניתן היה ללבוש אותם. כל הילדים שלי מגיל 7 עד 45 התלבשו בהם וזה היה מאוד משעשע.

המוזיאון השני נקרא SCIENCE EAST, מוזיאון הממוקם במבנה שהיה בעבר בית כלא. כמו בהרבה מוזיאוני מדע, מותר לגעת, להתנסות, לגלות ולחקור על ידי מגע והתנסות. בילינו שם שעתיים מהנות.

כשאנחנו מתכוונים ללכת למוזיאון, אנחנו משתדלים לא להזכיר את המילה "מוזיאון" שכן זה בדרך כלל מעורר אצל ילדים קונוטציה של מקום משעמם, ותמיד הילדים מוצאים עניין במשהו. גם הגדול שהוא בן 15 מצא עניין בחלק מהמוצגים.

במוזיאון YORK-SUNBURY 1.JPG(גודל:26.83KB)	במוזיאון YORK-SUNBURY 2.JPG(גודל:22.22KB)

מוני, אני רוצה קצת יותר לדייק בדברים שייחסת אלי.
אמנם נסענו הרבה בטבע ופחות היינו בערים הגדולות ובפארקי שעשועים המיועדים במיוחד לילדים, אבל אני לא חושבת שהילדים שלי קיבלו הרעלת טבע. זה נכון שאנחנו נהנינו הרבה יותר מהם לנסוע בנופים המקסימים אבל היו להם לא מעט חוויות במקומות טבעיים, ואני לא חושבת שילדים יכולים להנות רק אם זה פארקי שעשועים.

אני מצרפת כאן את רשימת המקומות שבהם היינו ואני חייבת לציין שבכל מקום היה מעניין לילדים, אולי לא באותה רמה, אבל בהחלט לא היה מקום שהילדים אמרו שזה היה בזבוז זמן או כסף.

ניו יורק
פסל החירות
האו"ם
סנטרל פארק
IBM
השדרה החמישית
מוזיאון הטבע וההיסטוריה
מוזיאון המטרופולין
גוגנהיים מבחוץ

חווית הקראוון, לינה בקמפגראונדים

קניות בסופרמרקטים בכלל ובוולמארט בפרט

מוזיאון חיל הצוללות - גרוטון
SEAPORT MEUSEUM - מיסטיק
MYSTIC PIZZA - מיסטיק
פליימות פלנטיישן - פליימות

בוסטון
סיור עם ה-DUCK
מוזיאון המדע
Quincy market – אוכל והופעות רחוב
שביל החירות

סיילם – מרתף המכשפות

גלוסטר – שייט לצפייה על לוייתנים

אכילת לובסטרים

פארק אכדיה – עלייה להר קאדילק

סיינט ג'ון – REVERSING FALLS

שביל פונדי

HOPEWELL ROCKS

פרדריקטון, ניו בראונזוויק
מוזיאון "הצפרדע"
מוזיאון המדע

בנגור, מיין
מוזיאון כלי רכב עתיקים
מוזיאון הילדים

CONWAY – LAND STORY פארק שעשועים

הי
קיבלתי את מייל שלך ואענה לך במייל חוזר כמובן

אשר לתקציר שלי,אני לא גאה בו בכלל, בפירוש כתבתי שאני לא מתכוון לפרט בו ולחזור על מה שנרשם ע"י איריס,ובטח לא לחזור על היומן של אושרה של הקמחים ואפילו את זה של הנוסע המתמיד.

כל הכבוד לך להבהרות בענין התחושה שלנו בצירוף ילדים למחוזות האטלנטיים,אני מניח שגם אושרה מהקמחים תעיר הערותיה,ובהכירי אותך אני בטוח שבעתיד תהיי לעזר רב למשפחות שיחפשו יעדים נוספים לביקור ויגיו למחוזות האטלנטיים.
עוד משהו יערה בדרך כלל אנשים מקצים מספר ימים זעום בנסיעותיהם
ולא כמוכם,כך שעל מנת לכסות יותר מקומות עליהם לבלות יותר בנסיעות
ואני בטוח שאלה יזכו לזמירות מאחוריהם.

כפי שאני נוהג להזכיר את חוסר נסיוני המשווע בטיול עם ילדים,לכן
למעשה רשמתי בענין הזה רק מתוך תחושה שמשפחות עם ילדים חשוב להם כל כמה ימים לבלות בפארק שעשועים שהוא המרגיע העיקרי עבורם.

מאמין שכפי שאת עשית בהכנותייך למצוא בכל זאת את גורמי הענין על פי מה שרשמת עושים זאת גם משפחות נוספות.
ברור לי שזה שרשמתי את דעתינו לא ימנע ממשפחות להגיע למחוזות הללו
זאת לא היתה כוונתי , אם שמת לב כוונתי למעשה לדבריה של גלית.
ואגב לא דיברתי על ניו יורק בוסטון ובכלל בצד האמריקאי אלא כיוונתי
למחוזות האטלנטיים.
נכון שכחתי להזכיר את ה-REVERSING FALLS,אנחנו לנו בסיינט ג'ון
והגענו לשם בשעות אחה"צ ולמרות שלא היה קצף כפי שרשמת בהחלט שניתן לראות את התופעה,אך ברור שאי אפשר להביע זאת בצילום ובטח לא במצלמתינו.
אגב התופעה הזאת מתקיימת גם בעיר מונקטון ניו בראונסוויקשם לנו פעמיים בהפרש של שבוע.
לגבי שאלתך בענין הזמן שהגענו לפארק הסלעים,ובכן הגענו אחר הצהריים בשעה שהגיאות כבר היתה בדרכה לכסות את משטח הסלעים אבל בהחלט שעוד נותר קטע קטן שאיפשר הליכה לידם ואני מצרף תמונה להמחשה.
מוני

עדיין אפשרות אנשים ליד הסלעים(גודל:36.13KB)

שמחתי לקרוא חוויות, אפשר לקרוא בין השורות את ההנאה שלכם.
מי שלא טייל בזמן שלכת לא יכול להבין את עוצמת החוויה הזו, ולכן אני מבינה איך נהניתם לנסוע עוד ועוד, יחד עם זאת אני יודעת מנסיון שילדים מבינים מהר מאוד את הפרנציפ...

מדוע בעצם עקפתם את מונטריאול?


יערה - תמונות הזרימה ההפוכה מדהימות, רק חבל שבמקום כזה הוקמו הארובות העשנות...

תודה
רבקה

---

...שתי דרכים נפרדו ביער עבות, בחרתי בזאת שהלכו בה פחות וזה היה כל ההבדל.

רבקה תודה
לגבי הנהרות השבים אין הרבה ברירה אלא להגיע ולחזות בתופעה מנקודת תצפית שממוקמת ממש אל מול המפעל הזה,ואליה אגב מכוונים ממרכז המבקרים .

לגבי מונטריאול ,אחרי היום וחצי של ביקור ושהייה בעיר קוויבק ,היה לי ברור שאני חייב אתנחתא מעוד עיר שבה עיר עתיקה ועוד פארק עירוני זה או אחר,ושלא לדבר על כך שביקור במונטריאל על פי דעת רבים מיד אחרי קוויבק סיטי אמור לגמד קצת אותה-את מונטריאול .

בעבר נשאלה בפורום לא פעם שאלה על אילו 2 ערים מתוך ה-3 ללכת:-
קוויבק, מונטריאול, ואוטווה וזכור לי שרוב התשובות כיוונו לקוויבק סיטי ולאוטווה,והגם שנכון שלבטח מונטריאול כנראה עדיפה על אוטווה
גם אנחנו בחרנו בשתיהן.
וכן רבקה, ידעתי וזכרתי שאת מאוד המלצת בהזדמנויות שונות בפורום
על מונטריאול.
מוני

מוני שלום
תודה על התאור, ברשותך מספר שאלות:
- האם תוכל לציין את חלוקת הזמן לחלקי הטיול השונים (מיין, נובה-סקוטיה וכו').
- יש ספרים/אתרים בהם מתואר הכביש של Cabot Trail כקשה לנהיגה ואפילו אתגרי - האם כך הוא או שזו הגזמה
- בזמנו כששקלנו טיול דומה חששנו קצת מהדרך הארוכה (ואולי משעממת) עד לקייפ ברטון - מדבריך אני מבין שהשד אינו נורא ?

תודה, יאיר

מוני שלום וברוך שובך
כמו תמיד כיף לקרוא את הרשמים וההמלצות אותם אתה כותב
שמחתי מאוד לדעת שנהנתם בטיול אותו תכננתם הרבה זמן והאמת עשיתם לנו חשק ליסוע גם.

לכמה ימים אני צריך להתחיל לתכנן?
אריה

הי יאיר
ראשית לפני שאשכח,ברצוני לנצל את התגובה הזאת שלי אליך על מנת להחמיא לך על הרעננות שבתגובותיך והצעותיך לגולשים בכלל, ובענין צפון מזרח ארה"ב בפרט!
אין ספק שהפורום זכה לתגבורת חיונית עם החלטתך לקחת חלק פעיל בו
היה ברוך!

ולעניננו, וקודם כל למצב הכביש המהוה את התוואי העיקרי ב-Cabot Trail. לדעתי הכביש המצוי בקצה ארץ איך שאומרים, הוא כביש ראוי ביותר לנסיעה!,וגם אם פה ושם ישנם גבשושיות קלות ביותר אין בהן כדי
להוריד מיפי הנסיעה וכל רכב שלא תשכור אוכל אותם .
בכלל האיזורים האלה שהם במיעוט ישובים הפתיעו אותי בכך שהם לא מזניחים את הכביש המבוקש הזה וכמו שבטח נתקלת בטיולכם בניו אינגלנד ואפ סטייט ניו יורק, הם לא מפסיקים לעבוד על הכבישים שבהחלט ניזוקים מתנאי מזג אויר ומשורשי מליוני העצים שמפארים את צפון מזרח.
אז על התשובה המרגיעה לגבי כביש המעטפת הזה אני בטוח וחותם עליה ,וברצוני להסב את תשומת ליבך לאפשרות נוספת של כביש שעולה עוד קצת צפונה ,ממש מנקודה הנקראת Cape North אל הקצה הגבוה והאחרון של קייפ ברטון,אז למרות שבת מחזור שלי השביעה אותי לעלות איתו ,אז ברוב טיפשותי לא יצאנו בבוקר בזמן, וחששתי להתאחר ולא עשינו אותו,כך שמשגיאות שלי אני בדרך כלל מבקש מאחרים לתקן ואתה כמובן,כך שעל אודות כשרותו של הכביש הזה אני מבטיח תשובה לאחר שאשאל את החברים שלנו,והנה בעוד אני כותב לך צילצלו החברים ולטענתם אין שום בעיה בכביש המוביל מהקבוט טרייל צפונה ותוך כדי כך קיבלתי מהם את הנקודות הכדאיות שם.

הדרך לקייפ ברטון ממרכז המחוז עוברת כפי שאיריס ציינה ואני רק יכול לאשר ורשמתי שהנסיעה בעורק הראשי מהליפקס אל קייפ ברטון עובר ברמות היפות של המחוז, דרך לדעתי חמודה כאשר אתה עולה ויורד בגבעות
מעוטרות איך לא ... ביערות עד ,אבל בכל מקרה כאן אני משאיר לשיקולך יאיר, שכן אם דרך כזאת הופכת להיות אולי משעממת מונוטונית לעיני מתבונן אחר ששבע מנופים כאלו .
אנחנו אפילו העדפנו לחזור על אותו עורק ולוותר בכך על נסיעה דרך ה-
Marin Trail רצועת החוף המפותלת שלדעת רבים היא הפחות מרתקת בנובה סקוטיה.
פשוט צריך לחלק את הדרך כפי שעשינו עצרנו בתחנות ביקור חטוף בעיירות שנקבעו מראש,ובתוספת אתנחתת ביקור חמוד(לא רק לדעתינו)במוזיאון התעשיה שעל אם הדרך,ובאמת אני חושב שהביקור בו מוצדק.

ועכשו לחלוקת הזמן ואני יוצא מתוך הנחה שלמיין אתם תצאו מסביבות בוסטון(אגב אם אתם ברצינות חושבים על סוג כזה של מסלול שפחות או יותר ידמה לשלנו,אני מתחייב להעביר לך את כל החומר הרלוונטי המצוי בידי) אז למיין על איזור האוקינוס שלה וכולל הביקור באכדיה הייתי
אומר 2 ואולי 3 ימים כאשר ביום השלישי כבר אפשר להתקדם לכיוון ניו בראונסויק,שם לאיזור מפרץ פונדי כולל ביקור בעיירה סנט אנדריוז בדרך מהגבול ב-Calais/St Stefan אל העיר הגדולה סיינט ג'ון לאחר מכן הפארקים של פונדי ושל ה-Hopewell Rocks ואם תוסיף אתר נוסף
לאורך המפרץ והוא שביל פונדי היוצא מהעיירה סט מרטין תן לזה יומיים

לנובה סקוטיה אני בעד 6 ימים מינימום ואם תחשבו לעשות את קייפ ברטון ביתר נחת או תחליטו על עוד איזור ים במחוז אפשר עוד יום.
הדרך החוצה את ניו בראונסויק בדרך למחוז קוויבק אמורה לארוך יומיים
בהם בכל זאת ביקור גם בבירתו של המחוז הזה.

בקוויבק כמובן חשוב לדעת אם ברצונכם לפקוד גם את חצי האי גספה אנחנו ויתרנו ועברנו לגדה השניה של הסנט לורנס אל טדוסאק ,שעה על המים,טדוסאק היא שואבת תיירים לשייט לוויתנים ואולי שייט בתוך פיורד סאגני,ממנה יום מלא לאורך השרלבואה איזור קסום ,תלוי כמה פארקי מפלים תחשקו בקוויבק +ביקור ביותר מפלים יום וחצי עד שניים
לא יודע להמליץ על מונטריאול לעומת זאת מעודד אני ביקור בישובי ההרים צפונית למונטריאול בואך מונטרמבלנט.
מינימום יום יום וחצי.
אוטווה עד יום .
1000 האיים אם לא הייתם שלושת רבעי היום.
אשמח להיות יותר ספציפי איתך כשאדרש לצידם של שאר החברים בפורום שעשו את מזרח קנדה.
חתימה טובה
מוני

מוני תודה על המחמאה ועל התשובה המפורטת!

המידע על צפון מזרח קנדה יתוייק לשימוש עתידי... כנראה בלי הילדים.

אהבתי מאוד את ההמלצות שלך על חוף מיין, אחד הטיולים הכי יפים שלנו היה טיול נינוח של שבוע מבוסטון לאורך החוף על כביש 1 עד אכדיה. אזור אותנטי של ניו אינגלנד הקלאסית, שלא הרבה ישראלים מגיעים אליו.

זה איזור שברובו עדיין לא ביקרנו בו, אבל במגירות כבר מתוייקות תכניות לצאת גם לטיול שלכת שכזה, ואז אין ספק שנעזר, בין השאר, גם בתקציר שלך.
שמחתי לראות שעל אף חששותיך, גם המצלמה לא הכזיבה, והצלחתם להנציח את כל היופי המדהים שחיכה לכם שם. נפלא!

---

אלסקה - סיפור טיול, קיץ 2008: http://www.lametayel.com/archive/article.asp?id=12161&postid=120&dest_id=180&dest_type=2

זה לא יהיה התקציר שעל פיו אמליץ לך לארגן את טיולכם בצפון מזרח.

מבטיח להיות בין אלה(ולשמחתי כיום הם רבים יותר מבעבר) שכשיתבקשו להתלבט יחד אתך,אעשה זאת בטוח.

לגבי המצלמה אומנם הרוב בידנו אולם כאן ושם החמצנו בלהעשיר את אלבומינו בעוד מקומות בהן היא זייפה,ובין המקומות הללו גם מונטרנמבלנט שאת כמובן מודעת לה מביקורכם האחרון בקוויבק.
תודה
מוני

תזכורת עבורך מקוויבק סיטי

קוויבק(גודל:45.49KB)	קוויבק(גודל:18.98KB)

אשמח לשלוח לך תמונות ממונטרמבלנט, אם אתה מעוניין, כך שיהיו לכם למזכרת.
בכל מקרה, שמחתי לראות שבקוויבק זכיתם לשמיים כחולים. אותנו, למי שזוכר, קדמו גשמי זלעפות, והסתובבנו שם רטובים עד לשד עצמותינו (על אף שהיה מדובר בחודש יולי).

ומעבר לכל, תודה על הצעת העזרה אין לי בכלל ספק, שכשיגיע הרגע לשלוף את התכניות מן המגרה ולהביא אותן לידי ביצוע, אתה כבר תדע על כך

[עודכן ב:09 אוקטובר 2008 21:25:]

---

אלסקה - סיפור טיול, קיץ 2008: http://www.lametayel.com/archive/article.asp?id=12161&postid=120&dest_id=180&dest_type=2

הי אריה ידידי
תודה
בהנחה שאתה מתכוון הפעם לצד המזרחי של קנדה,קשה לי כרגע בשליפה להמליץ על מספר ימים ,כל עוד אין אני יודע כמה מחוזות אטלנטיים,ברצונך לפקוד.
תביא בחשבון שלא עשינו את מחוז ניו פאונדלנד שאומרים שהוא להיט בפני עצמו,אך לדעתי לוגיסטית מצריך מאמץ נוסף.
אנחנו גם לא סיבבנו את הגאספה במחוז קוויבק,ובהכירי את הנפשות הפועלות אצלך ,אני מניח שאצלכם גם זה יתוסף כך שכאשר נדבר,ותתבהר
התמונה אפשר יהיה להתחיל לקבוע חלוקה ראשונית לימים ,שכן במסגרת ההכנות לצד הקנדי הזה למדתי גם קצת אודותם.

מוני

מוני,

אכן קלטת אותנו לא רע. הטיול האחרון שלנו לקנדה היה ירוק מידי עבור הילדים. זה התחיל ברוקיז הקנדים המקסימים ששם נקלטו הנופים והצבעים בכל הדרם, אבל עבור הבנות הגדולות אחרי האגם החמישי הן כבר הבינו את הפרנציפ ונשארו בקרוואן.
זה המשיך בכך שאחרי הצבעים ברוקיז הכל נראה דיי אפור. בדיעבד, היינו צריכים לעשות את הצד המזרחי ואח"כ את הרוקיז.
הנוף בקנדה כולה דיי דומה. לפעמים נדמה לנו כי הכל בעצם יער אחד גדול שמידי פעם פינו ממנו קצת מקום כדי שאנשים יבנו שם בית.

כן, אפשר לומר שחלקנו לקה ברעלת ירוק (ואנחנו בכלל אוהבים חום).
כדי להתגבר על זה ניסינו לשלב הרבה ערים ואטרקציות עירוניות כמו גם טיולים בטבע.

אושרה

---

יש דברים שאני יכולה ללמד ויש דברים שלומדים מספרים. אבל יש דברים שחייבים לראות ולהרגיש... בקרו בבלוג שלי - לטייל בעולם http://blog.tapuz.co.il/oshrak

הי אושרה
אוי כמה שתגובה הזאת שלך חשובה עבורי והכנות שבה ראויה לשבח.

אז ככה, אצלכם זה היה עוד טוב ברוקיס הקנדיים,כי הצליחו להחזיק מעמד יותר אגמים מילדים של משפחות אחרות שפגשנו ברוקיס,שאצלם כבר התחילו הזמירות לאחר האגם השני.

אכן הדגשתי שלמי שנופי צפון מזרח שהם דומים אבל עושים טוב לעין ושלא לדבר על התוספות הידועות שלהם שסוגרות פסטורליות נהדרת,אולי ישעממו את הילדים,ולכן את הרוקיס במערב ואת המחוזות האטלנטיים במזרח כנראה שעדיף לעשות ללא ילדים,ואני מדגיש את הרוקיס במערב ואת המחוזות האטלנטיים במזרח!

לעומת זאת משפחות שילדיהן מצטרפים בדרך כלל ברצון לטריילים רגליים ומוכנות להשקיע בזה אפשר לצרף אותם ולקיים כאלו בפארקים הרבים של המחוזות בקנדה.

במקרה שלכם אהבת הצבע החום מובנת למי שיודע כמובן מהיכן אתם בארץ.
את צודקת בכך שכנראה 80% מצפון מזרח אמריקה הם עצים!

אבל איך שלא יהיה למי שכבר שבע את המדבריות במערב ארה"ב,ועשה גם צפון מערב ומערב קנדה שהם כמובן המועודפים לתייר הישראלי,אני משוכנע שיותר ויותר מאתנו ישימו את המחוזות האטלנטיים בקנדה כיעד
המתוכנן הבא!
שוב תודה
מוני

ואני מצרף 2 תמונות די מונוטוניות שהלוואי עלינו כל השנה!

F1000009.JPG(גודל:32.52KB)	F1070001.JPG(גודל:31.78KB)

קראתי בהנאה רבה את תקציר טיולו של מוני ובוודאי את השרשור שנוצר בהמשכו.
יש בי מידה רבה של אשמה על כך שלא נתתי למוני להתענג על הנופים ועל חופשתו, אלא הטרדתי אותו בשאלת טיול עם ילדים באזורים הללו.
הכל התחיל מתכתובות ביננו לגבי מסלול הטיול הבא עם ילדינו. מוני כהרגלנו, בנה מסלול משגע ואני, בחשש מה, עצרתי אותו. הסברתי לו שאני מעריכה את התכנון, אבל אצלנו, במשפחה, זה לא ממש יעבוד. אף פעם לא אבחר טיול שעיקרו טבע. אני מאלו שאין להם שום בעייה לבלות שבוע שלם בעיר (לא עיר ענקית ועצומה כמו ניו יורק, אבל כן בוסטון וושינגטון), אבל לא שבוע טבע.
בטיולים שאני מתכננת, אני עושה מאמצים גדולים לשלב קצת מכל דבר ואכן במסלול הקרוב, ישולבו זה לצד זה נופים ועיירות ציוריות, פארקי שעשועים וערים.
אני מכירה גם כאלו הגורסים שתמיד אפשר למצוא מה לעשות עם ילדים בכל יעד, ומסכימה עמם ברוב המקרים, אבל אם קיימת האפשרות לשלב במסלול קצת מכל דבר, אעדיף. וכן, מה לעשות, נוסעים עם ילדים אז גם אם לא כולם חושבים כך, צריך בכל זאת לתכנן את הטיול גם עם טיפה מנקודת הראות של הילדים.
אני סבורה שהטיול של יערה שונה משל רובנו. מסלול בן 9 חודשים בלתי אפשרי לרובנו ולכן, יכולה יערה לתכנן ולהוסיף נקודות וטיולים שהמטייל הממוצע לא יוכל להשקיע בהם. כמו כן, כשנשבר לילדים מנסיעה בת 8 שעות עם נוף, הם יכולים ללכת אחורה, לשחק במחשב, לשכב לנוח, לקרוא ספר או אפילו כמו שכתבה אושרה, לוותר על ירידה מהקרוואן כשנמאס. זה שונה מטיול עם רכב.
אני קוראת ומצפה בקוצר רוח וכליון עיניים לכל דיווח של יערה, בעיקר בגלל המגוון העצום של המסלול שלהם וגם בגלל שאני מניחה שלי לא תזדמן הרפתקאה מדהימה כזו ולכן, כשכל מה שיש באמתחתי הוא מקסימום 3 שבועות, עלי למקסם את זה באופן שילדי יחפצו להמשיך לנסוע איתי בעתיד ושלא יקטרו לי כל הזמן (אלא רק בחלק ממנו) "אמא, מתי נגיע"...
בקיצור, מה שאני מנסה להגיד הוא שהיופי פה בפורום הוא החשיפה למגוון הדיעות וההתנסויות של הגולשים ומכאן, כל אחד לוקח את מה שמתאים לו.
תודה לכולכם על שהתייחסתם גם לנושאים הרלוונטיים לגבי ושיהיה לכולנו חג שמח.

---

"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת, סמוי מן העין". הנסיך הקטן

גלית, אולי זה לא נראה, אבל התכנון שלנו בנוי מנקודת המבט של ילדים, או אולי יותר נכון לומר, מנקודת המבט שלנו כמבוגרים על הצרכים והרצונות של הילדים.
אני מסתכלת על הטיול גם כהזדמנות לחשוף אותם לנושאים שהם אינם מכירים ושעשויים להעשיר אותם, ולאו דווקא לגרום להם הנאה. נכון שיש באפשרותנו להגיע למקומות רחוקים יותר ולעשות טיול יותר רגוע, אבל עדיין אנחנו חושבים על הילדים ועל נקודות עניין עבורם.

אני מצרפת לך עוד רשימה של המקומות שהיינו בהם בשבוע האחרון (המצגת תגיע אליך במהלך השבוע...):

ניו המפשייר
CONWAY – המרכז לחיזוי מזג האוויר בהר וושינגטון. מכיוון שלא עלינו להר כי לא ניתן לעשות זאת עם קראוון, החלטנו "לטעום" מהמרכז הזה. יש שם סרטון שמספר על מזג האוויר הקשה שיש בהר, יש שם חדר המדמה את ההרגשה כאשר יש רוחות חזקות, יש כמה מוצגים אינטראקטיבים העוסקים בנושא הרוח. יש שם סרטון הומוריסטי המראה מישהו המנסה להכין ארוחת בוקר בפסגת ההר. הוא מנסה לשפוך חלב מבקבוק לכוס, אבל החלב פשוט עף...

הכניסה חופשית.

נסיעה על הכביש הנופי 112 – דרך הקנקמגוס. כאמור, הנוף לא מעניין את הילדים, גם כאשר העצים צהובים-כתומים-אדומים-לוהטים, אבל עצרנו בדרך בשני מקומות שהיו מיועדים לעצירה, בראשון הילדים נהנו לדלג על הסלעים ולקפץ ליד הנחל, השני היה SABBADAY FALLS שגם בו הילדים נהנו.

הנהר הנעלם והמערות – שעה וחצי של הליכה לא קשה במיוחד (אבל תמיד יש גם קיטורים...) ליד הנהר והמפלים ובתוך המחילות.

FLUME – פרנקוניה נוץ'. גם כאן הליכה ליד נהר אבל זה קצת אחר מהנהר הנעלם. עשינו את שניהם באותו היום והיה עדיף לעשות אותם בימים אחרים. הנהר והמפל הגדול מאוד מרשימים. בכלל, ההשקעה במסלול, כל שבילי העץ והגשרים המאסיבים מאוד יפים.

עליה ברכבל להר קאנון – נוף מקסים. כשמגיעים למעלה, יש מסלול הליכה בין השיחים עד שמגיעים למגדל שבפסגה, אז צריך לעלות עוד כ-60 מדרגות עד למעלה, שם יש נוף מ-360 מעלות. חוזרים לתחנת הרכבל ויורדים למטה. גם פה היו קיטורים על מסלול ההליכה, אבל החוויה של העליה והירידה בקרון הרכבל מיוחדת, בייחוד כשהם ראו את הקראוון אי שם למטה מחכה לנו בחנייה.

וורמונט
חווה לייצור מייפל – זו אולי לא החווה הכי תיירותית, אבל בכל זאת היא נתנה לילדים ולנו מושג על הכנת המייפל, על התקופה בשנה שבה אוספים את הנוזל (פברואר-מרץ-אפריל) על כמות הנוזל הדרושה להפקת גאלון אחד של סירופ (40-50 גאלון) על צורת האיסוף הישנה והחדשה, וכמובן טעימות וקניות.

ROCK OF AGES – מחצבות הגרניט בבארה. לא אמרתי לילדים לאן אנחנו נוסעים, כי באמת זה לא נשמע משהו אטרקטיבי, אבל מכיוון שגם אני לא הייתי שם, לא היה לי מושג למה לצפות. בשלב ראשון נכנסנו למפעל כי הוא היה אמור להיסגר כחצי שעה מאוחר יותר, עדיף להיכנס לשם בסוף הסיור. לאחר מכן עשינו סיור עם אוטובוס שלקח אותנו למקום כריית הגרניט, לדעתי המראה הזה היה מאוד מרשים ויוצא דופן, לראות את הבפנוכו של כדור הארץ, אמנם רק בנקודה מסויימת עליה, אבל לא כל יום רואים חתך עומק שכולו גרניט.
לאחר מכן במרכז המבקרים ראינו סרטון על תהליך הכרייה ועל עיבוד הגרניט. עכשיו כשאנחנו עוברים ליד פסלי גרניט או בתי קברות, הילדים מסתכלים אחרת עליהם, הם קצת יותר מבינים מאיפה לקחו את האבן ומה עשו איתה עד שהיא הגיעה לאותו מקום.

דרך אגב, קראתי בעבר שמישהי המליצה לקנות למזכרת מגנטים או סיכות מכל מקום שמבקרים בו. אנחנו אימצנו בחום את ההמלצה הזו ואנחנו אוספים גם מגנטים וגם סיכות, וזה הפך למשימה משפחתית למצוא את הסיכה או המגנט המייצגים את אותו מקום שביקרנו בו.

KNIGHT SPIDER WEB FARM - ההמלצה הייתה של אושרה, מקום נחמד לבילוי של חצי שעה מקסימום, איש שעושה תמונות מקורי עכביש על ידי זה שהוא מדביק את קורי העכביש על לוח עץ. נחמד מאוד.

מפעל הגבינות CABOT – קודם כל הטעימות נורא כיפיות, גם לילדים, המון סוגים של גבינות ומטבלים וגם פופקורן לילדים עם אבקת צ'דר. לאחר מכן סרטון קצר וביקור במפעל. מכיוון שהיינו בשבת, לא היה ייצור של גבינת צ'דר אבל היה ייצור של יוגורטים.

גלית, מה המסלול המתוכנן שלכם ומתי אתם נוסעים?

יערה

חוות העכבישים.JPG(גודל:22.61KB)

למוני, תרומתך לפורום מוכחת מדי יום ביומו ועל כן אין לך שום סיבה לא להיות גאה בתקציר שכתבת, נהפוך הוא.
בכלל, אני אישית מרגישה שאני חייבת תודות רבות להרבה אנשים טובים פה בפורום שחולקים מרצון ובנדיבות את הידע והחוויות שצברו, פה בפורום וגם בבלוגים האישיים שלהם.
קודם כל, תמיד כיף לקרוא חוויות טיול, התיכנון האישי של כל אחד מאיתנו מבוסס על ההרכב המשפחתי שיוצא לטייל ועל הנפשות הפועלות ולכן נכון אמרה גלית שמכאן כל אחד לוקח מה שמתאים לו.
וכבר אמרתי בהודעה ישנה שלי ואני חוזרת ואומרת בכל דיווח גם אם הוא חוזר על עצמו אצל אחרים בפורום , תמיד יהיה את המשהו השונה , התוספת היחודית שאפשר למצוא בכתוב ונובעת מעצם החוויה האישית של כל אחד מאיתנו.
אז שנה טובה לכולנו, מלאה חוויות וטיולים ,
המשך טיול מהנה וחוויות מופלאות לכל מי שבדרכים ולא לשכוח לחלוק איתנו פירורים .

ענת

greetings from new england, beautiful weather beautiful fall pictures and story next week