היבשת שמתחת - אוסטרליה הענקית עם הערים השוקקות והמדבריות המהפנטים, ניו זילנד עם הירוק והכבשים, וכל איי גן עדן מסביב - לא פלא שלמטיילים אף פעם לא נמאס מהאיזור הזה. צריכים עצות לטיול בדרום הפסיפיק? זה המקום בשבילכם!
בהחלט ניתן לבצע את שלושת הטרקים הללו ואף יותר. שלושתם מדהימים!
עלייך להחליט מה מסגרת הזמן שלך ומה מתוך כך ברצונך להשקיע בטרקים. את הקפלר והרוטברן ניתן לסיים תוך 3 ימים, אך לא בנקודת ההתחלה, כך שעלייך לדאוג להסעה לנקודת ההתחלה.
בקפלר, העניין פשוט יותר - במידה ומתחילים מהעיירה טה אנאו לכיוון העליה ובקתת לוקסמור, בסוף היום השלישי יש בד"כ אוטובוס האוסף מטיילים תמורת כ- 10$ בחזרה לטה אנאו. לרוב, אין צורך להזמין מראש. במידה והולכים גם ביום הרביעי - מסיימים בטה אנאו עצמה.
ברוטברן - יש אוטובוסים המקשרים בין טה אנאו לקווינסטאון. יש לקחת בחשבון שנקודת ההתחלה / סוף של הרוטברן מרוחקת כשעתיים נסיעה מהעיירות האלה ולהתארגן בהתאם.
מילפורד - יש להזמין מס' חודשים מראש, או לנסות להזמין על בסיס מקום פנוי. ה- doc מפרסם מעת לעת באתר שלו וגם בטה אנאו בלוח המודעות, מתי מתפנים מקומות. גם כאן יש להתארגן על תחבורה לתחילת הטרק (אוטובוס מהעיירה עד נקודת האיסוף של הסירה; סירה; בנקודת הסיום - סירה; אוטובוס חזרה מהמילפורד סאונד לטה אנאו). בעונת הקיץ - הטרק נמשך 4 ימים. ניתן לותר על הסירה ביום הראשון של הטרק וללכת במסלול מסביב לאגם, עד שהשביל נפגש עם השביל המרכזי של הטרק.
יתרונות וחסרונות - את הקפלר והרוטברן אפשר להזמין בו במקום, בהתאם לתנאי מזג האויר. מאחר ואת המילפורד מזמינים מראש, תמיד יש את הסיכון של הליכה בסופות גשם ושלג.
את הקפלר ניתן לבצע באופן מעגלי - להתחיל ולסיים באותה נקודה. גם את הרוטברן ניתן לבצע כך (להמשיך בגרינסטון או בקייפלז) אך אלה דורשים עוד יומיים שלושה כדי לחזור לנקודת ההתחלה (ועדיין צריך לקחת, למיטב ידיעתי, סירה מנק' הסיום בחזרה לנק' ההתחלה).
כמו כן - את שני הטרקים הללו ניתן להתחיל משני הכיוונים.
המילפורד בעונה החמה מתבצע בדיוק כפי שה- doc מכתיבים - מתחילים מהכיוון הקרוב לטה אנאו ומסתיים סמוך למילפורד סאונד.
דרגות קושי - רוטברן ומילפורד קלים עד בינונים, קפלר - בינוני עד קשה (דעה אישית).
תיהנו!
נ.ב. - הקפלר והמילפורד היו המרשימים ביותר מבחינתי. בשניהם זכיתי למזג אויר מצויין וברוטברן לא.. שוב - מדובר בדעה אישית. כמו כן, לדעתי שניהם שונים במידה כזו שהם מספקים נופים וחוויות מגוונים.
טליה תודה, עזרת גם לי (למרות שלא שאלתי)!
יש לי אלייך עוד שתי שאלות -
דבר ראשון באיזה חודש היית?
ודבר שני - אני רוצה לעשות את הרוטברן, וההתלבטות שלי היא בין מילפורד לקפלר. את יכולה להגיד מאיזה מהם יותר נהנת?
אני נוטה לבחור במילפורד, גם כי הוא המפורסם יותר (ואני נוטה להאמין שיש סיבה לזה) וגם כי באמת שמעתי שהקפלר קשה יותר (אם אני לא טועה דרגות הקושי שאת נתת להם זה גם מה שהדוק מכריז עליהם) ואני לא ממש בכושר, גם ככה לעשות טרקים כרוך בהרבה מאמץ ואני לא רוצה להכביד על עצמי יותר מדי.
מצד שני אני לא מכירה הרבה אנשים שעשו את המילפורד, כל מי שאני מדברת איתו עשה את הקפלר וממש ממש אהב אותו ואני קצת מתבאסת להחמיץ אותו.
מה דעתך?
אם את חוששת שאת לא בכושר משהו, כדאי לך להתחיל "לתקן" את זה לפני הטרק. פתרון לזה הוא להתחיל דווקא מטיולי יום, גם בנ"ז עצמה. לפעמים מה שקשה זה לא דווקא העליות בטרק אלא זה ללכת הרבה שעות, במיוחד כשזה כמה ימים ברצף. שימי לב שגם אם הטרק מוגדר ברמת קושי "בינונית", עדיין אם את עושה שניים כאלה ברצף, זה לא פשוט. קחי לעצמך כמה לפחות יומיים-שלושה לנוח בין טרקים כי אחרת פשוט יהיה לך קשה מדי, במיוחד אם את לא בכושר שיא. תשישות ורגליים כואבות יכולות מאוד להפריע לך להנאה מטרק, אפילו שהנוף מאוד יפה, אפילו אם נפלת על מזג אוורי מושלם.
עכשיו תחליטי, במסגרת הזמן שיש לך לטיול בסה"כ, כמה את רוצה לבלות בפיורדלנד.
מחזקת את שקד.אם את מתחילה באי הצפוני אז הטונגרירו קרוסינג הוא טרק יום נהדר להתחלה.אני חושבת שהקפלר הוא טרק יחסית קשה.לא עשיתי את הרוטברן ואת המילפורד אבל יש לי הרבה נסיון בטיולים של כמה ימים עם ציוד על הגב והוא קשה בעיני גם בגלל שיש בו הרבה עליות וירידות וגם בגלל שאורך המסלול הוא לא פשוט.
אני אתן עוד עצה מהנסיון שלי,אם יש לך בעיות בריאות כלשהן בדגש על בעיות ברכיים,גב וכו', תחשבי טוב טוב לנפי יציאה לטרקים קשים וכאלה שכוללים ירידות מסיביות.אני לא חשבתי על זה לפני האבלנץ' פיק ולא ממש יכלתי ללכת יומיים אחרי זה בגלל הברכיים.ככה שזה גם פקטור בבחירת הטרקים.
הטונגרירו קרוסינג הוא טרק די קשה למי שזה הטרק הראשון שלו. הוא קצת קשה גם בלי קשר, בין הית מהסיבות אותן מנינו קודם: יש בו הליכה של כ-17 ק"מ, עליות תלולות וירידות קשות (המדרגות בסוף, הירידה מהרד קרייטר לאמרלד לייקס...). אם רוצים לקפוץ ישר למים העמוקים אז כן - הוא טוב, אם רוצים להתחיל יותר בהדרגה, אז גם באי הצפוני יש כמה מועמדים ראויים יותר לטעמי.
כן, יש לי איזה עניין עם הברכיים.
כנראה שאני באמת אוותר על הקפלר לטובת הבריאות...
שקד, איזה מועמדים טובים יותר מהטונגרירו קרוסינג יש בצפון?
אני אשתדל פשוט לחזק את הכושר עוד בארץ לפני הנסיעה, אם אני רק אמצא את הזמן והכוח לזה (אני כזאת עצלנית...)
בקורומנדל יש המון מסלולים ברמות קושי משתנות, יש גם את הגרייט ווקס בלייק וואיקרמואנה שלא עשיתי באופן אישי, אבל אמור להיות לא מאוד קשה, הוא יכול להיות טוב בשביל להתחיל איתו. אפילו באזור טאופו ורוטורואה יש כמה מסלולים קצרים יותר. בפארק שבאזור וואנגאנוי יש כמה מסלולים שהם יכולים להיות התחלה יותר קלילה, זה אזור לא ממש מתויר ויכול להיות שתהיי שם לבד. אני לא מתכוונת לשיט בנהר אלא לפארק וואנגאנוי עצמו (יוצאים מהעיירה וואנגאנוי). בואי נגיד שהייתי מתחילה קודם ממסלולים של 4-5 שעות ככה בשביל לראות איך זה עובד ומתקדמת עם הזמן ועם הביטחון. אין בעיה להגיע למשרדי דוק ולבקש הצעות למסלולים.
הטונגרירו קרוסינג הוא מאוד יפה, זה לא שלא. הוא יפה ומיוחד אבל לפי דעתי עדיף לא להתחיל איתו.
אם ממש רוצים לעשות אותו וזו די התחלת הטיול, אפשר לפצל אותו ליומיים, למשל. בצורה כזו כל יום בפני עצמו הוא לא מאוד קשה ואז זה בהחלט אפשרי.
סמן להדפסה
הוספת תגובה
10. אני לא חושבת שהמצב שלי יהיה עד כדי כך נוראתגובה ל - 9
10/06/2008 23:11
נעמה רוצה לטייל
126 הודעות עד כה
אני מתחילה את הטיול באוסטרליה, אז אולי את הטירונות הזאת אני אעשה כבר שם...
רק לטייל בתוך ערים ולהתנדנד מאוטובוס לאוטובוס עם תרמיל כבד זה כבר הרבה יותר ספורט ממה שאני עושה בארץ...
סמן להדפסה
הוספת תגובה
11. אני לא חושבת שהמצב שלי יהיה עד כדי כך נוראתגובה ל - 10
11/06/2008 19:32
reuti22
530 הודעות עד כה
טוב,אולי באמת קצת הגזמתי כשאמרתי שהוא טרק טוב להתחלה.פשוט שכחתי כמה טיולים של 4-5 שעות שעשיתי בצפון האי הצפוני לפני כן..
אבל בגדול הוא טרק סביר ויותר קל להתמודדות מאשר טרק של כמה ימים שבוא סוחבים הרבה מאוד ציוד על הגב.בטונגרירו צריך ציוד ליום אחד וזה הבדל מאוד משמעותי ברמת הקושי. אני לא בטוחה שכדאי לך לוותר על הקפלר בגלל הברכיים.לי יש דלקות ברכיים עוד מהצבא ובין הטרקים הייתי דווקא מוותרת על אחרים בשביל להרוויח את הקפלר.הייתי למשל מוותרת על האבלנץ' פיק (שאחריו לא הלכתי יומיים) ועל הרוב רוי,ועל מיולר האט.הם מתאפיינים בעליות חדות וירידות קשות והכל ביום אחד.בקפלר אומנם יש עלייה קשה בהתחלה וירידה קשה ביום השני אבל זה לא באותו יום ולכן יש זמן לנוח בין החלקים האלה. ושווה לך להתחיל לעשות הליכות בארץ.לאו דווקא טיולי טבע אלא אפילו הליכות בערב כדי לשפר את הסיבולת.
ועוד טיפ קטן אם כבר בטרקים עסקינן, תלכי כמה שיותר עם הנעלי טיולים החדשות לפני הטיול כדי לרכך אותן.אחרת את תמותי מהן בטרקים.
הוא לא הליכה קלילה במישור אבל אני לא זוכרת אותו בתור קשה במיוחד. הוא מאוד מאוד יפה. אם את דואגת בגלל ברכיים, אני הייתי מוותרת מייד על טיפוס על הטראנאקי. הוא הורס ברכיים גם למי שהברכיים שלו תקינות!
מילפורד או קפלר...
לא מטריד אותי שהמילפורד יקר יותר, וגם לא זה שהדוק מחייבים אותך ללכת לפי המסלול שלהם.
כדאי אולי בכל זאת לעשות את שלושתם? כי דווקא השתכנעתי כבר די מזמן שלא...
ודרך אגב, לא שמעתי על אף אחד מהטרקים האחרים שציינתן (אני חושבת שבעצם קראתי רק על ה great walks, כשחושבים על זה)... איזה טרקים עוד נחמדים יש שאתן כן ממליצות לעשות?
תראי,לא הייתה לי את ההתלבטות של המילפורד או הקפלר כי פשוט כשרציתי להזמין את מילפורד היה מקום רק לתאריכים שכבר הייתי בהם באוסטרליה.המילפורד לא נחשב קשה במיוחד אז אם זאת התלבטות בגלל רמת הקושי דווקא נראה לי שאפשר את שניהם.אבל יש גם את הפאן הכלכלי.המילפורד מאוד יקר ואם אין לך בעיה עם זה אז גם אני אומרת לעשות את שניהם.אני מאוד אהבתי את הקפלר ואני ממליצה עליו בחום אבל לא הייתי במילפורד. אם יש לך זמן וכסף אס שווה לעשות את שלושתם.
לגבי עוד טרקים- לא עשיתי אומנם אבל אומרים שההיפי טרק מקסים. ויש גם את הקופלנד שיש בו ליד הבקתה מעיינות חמים.
היי
לגבי זמן לעשות את שלושתם - אני הולכת להיות סה"כ חודשיים בנ"ז, ואני לא רוצה לעשות אותם ברצף אלא לנוח יומיים-שלושה בין טרק לטרק, כך שזה יגזול הרבה זמן לעשות שלושה טרקים שנמצאים באותו איזור, לא?
ההיפי ארוך נורא, וצריך ללכת ביום הראשון איזה 17 ק"מ, לא משנה באיזה צד מתחילים כך שגם לעשות חלק ממנו זה די הרבה... אבל אני עוד אחשוב על זה.
קופלנד נשמע קצת הרפתקני לפי הדוק -
Track is mostly unformed with steep, rough or muddy sections
Suitable for people with good fitness. Moderate to high level backcountry skills and experience, including navigation and survival skills required
Expect unbridged stream and river crossings
Tramping/hiking boots required
הוא באמת כזה מפחיד כמו שזה נשמע? שווה את המאמץ?
בהחלט לא לפסול לעשות את שלושתם, אם יש זמן ואת אומרת שהעלויות לא מפריעות לך . אני עשיתי את שלושתם ולמרות שהרבה טוענים שהמילפורד והרוטברן דומים באופיים, כל מסלול עומד בפני עצמו, שונה מאוד מכל מסלול אחר וחוויתי באופן ייחודי.
לגבי הקופלנד, אני אישית לא עשיתי אבל שמעתי עליו רק דברים טובים. לגבי הוויקרמונה וההיפי הביקורות היו פחות טובות.
אני יכול להגיד לך שעוד לפני הטונגרירו (שעליו לא לוותר), לא חסר מסלולי הליכה של יום בכל הרמות (אם זה בנורפלנד, בקורמנדל, באיזור טאופו), נכון שאלו לא מסלולים מאוד מוכרים אך חלקם יפים מאוד ויכינו אותך לטונגרירו. עוד משהו קטן לגבי הטונגרירו, נכון שזו הליכת יום לא קלה בכלל, אבל לא לשכוח שזו בסה"כ הליכת יום, אין לך תיק כבד על הגב וילדים וזקנים עושים את ההליכה הזו. אין סיבה שלא תצלחי אותה, גם אם זה ייקח לך קצת יותר זמן מהממוצע, וגם אם תוותרי על ההליכות הצדדיות. חשוב שתשמרי על הברכיים שלך בכל דרך אפשרית, ותתארגני מראש על הציוד המתאים (נעליים טובות, מקלות הליכה איכותיים וכו').
לסיכום, אני חושב שזו תיהיה טעות מצידך להיסגר כבר מעכשיו על הטרקים שאת הולכת לעשות, אם את יחסית חופשיה עם הזמן והתקציב שלך סבבה, הדבר ההגיוני לפי דעתי הוא להיסגר רק לגבי המילפורד כי הוא היחיד שבאמת מצריך הרשמה כל כך הרבה זמן מראש, ולגבי כל השאר, באמת שתדעי יותר טוב בזמן הטיול. תאמיני לי, שאחרי כמה טראקים את כבר תדעי בדיוק אם תרצי לעשות את שלושתם או לא.
ולגבי הדבר האחרון שהשארתי פתוח בהמלצה שלי, אני אגיד לך איך אני הרגשתי לגבי המילפורד. לי לא היה ספק שאני הולך לעשות את המילפורד ובניתי סביב הטרק הזה כזו ציפיה, הייתי בטוח ש-4 ימים אני הולך להיות עם פה פעור כי בכל זאת, מדובר ב"טרק הטוב בעולם". אני חושב שזה טרק יפה מאוד אבל מאוד התאכזבתי ממנו בגלל הציפיות (ובגלל המחיר). עם זאת, למרות ששמעתי מלא מעט אנשים שהוא לא חובה, ידעתי שאם אני לא אעשה אותו אני אתאכזב מעצם העובדה שלא עשיתי אותו (כן, אני יודע, זה די מטופש).
אני ממליץ, אם אפשר לעשות אבל להתחייב כמה שיותר מאוחר, ולהחליט רק שכבר חייבים.
בהצלחה.
עשיתי את שלושתם... והוא היה הכי יפה (כמובן שזו דעתי האישית ובלהבלהבלהבה)
נעמה- לגבי הקופלנד. אני לא יודע מה בדיוק קראת, אבל יש את הקופלנד פאס, שזה בהחלט מסלול מסובך ומאתגר (אני יודע את זה, ולא עשיתי אותו). מצד שני, הקופלנד הפופולרי (בשיחות הסלון של המטיילים הישראלים) עליו לרוב מדברים כאן הוא בעצם היום האחרון של הפאס כשעושים אותו הלוך חזור, מתחילים מכיוון החוף (קצת מדרום לפוקס גליישר), הולכים עד לבקתה (עם המעיינות החמים), מתרחצים, ישנים, נעקצים וחוזרים.
לגבי טרק הקופלנד:
הקטע שקראת עליו ב DOC מתייחס לטרק אלפיני שנקרא COPLAND PASS והוא אכן טרק קשה החוצה פאס מושלג הדורש גם הליכה על קרחונים עם ציוד מתאים (וגם נסיון...)
הטרק שהתייחסו אליו בהצעה נקרא למעשה WELCOME FLATS. אנשים רבים קוראים לו קופלנד, כיוון שהוא עובר לאורך עמק הקופלנד, (במסלול היום האחרון והקל של טרק ה COPLAND PASS ) עד למעיינות החמים שליד בקתת WELCOME FLATS HUT. זהו מסלול מישורי כמעט לחלוטין המתנהל לאורך הנהר לנוף פסגות מושלגות וקרחונים. מדובר ביום הליכה לבקתה, ויום חזרה (באותו המסלול). מומלץ לשהות בבקתה יום נוסף ולטייל במעלה העמק כדי להגיע לראש העמק מתחת להר קוק - נופים מדהימים.
בעניין ברכיים:
אם את חסה על ברכייך, ובפרט אם יש לך נטייה לבעיות ברכיים - אני ממליץ לך להצטייד במקלות הליכה (לפחות אחד). הם מקילים על העומס בברכיים והדבר בפרט ניכר בירידות ארוכות ותלולות.
מדובר בהשקעה בציוד - אבל לדעתי שווה את הכסף.
לגבי מילפורד - קיוי, אני בהחלט מבינה אותך שלא רצית להיות שם ולפספס אותו, אני גם מרגישה ככה... בקיצור, אני אזמין מקום למילפורד כשאני אחליט סוף סוף מתי הכי הגיוני וסביר שאני אהיה באיזור. ואולי גם מקום לרוטברן, ואת ההחלטה לגבי הקפלר אני אשאיר לשם, אם יהיה מקום וחשק אז יהיה ואם לא אז לא.
לגבי הקופלנד, מה שאני קראתי זה זה: http://www.doc.govt.nz/templates/trackandwalk.aspx?id=36428
והוא נשמע די קצר, באמת כדאי למרות זאת ללכת את היום הראשון ולחזור? אני מניחה שזה מה שדיברת עליו כי אחת הבקתות הראשונה בטרק נקראת welcome flat.
אורכו של יום ההליכה הראשון הוא כ-18 ק"מ. את יכולה ללכת ולחזור באותו יום אבל זה די קשה. זה קרה לשותף שלי: הוא התחיל את הטרק, הגיע לבקתה ואז הריינג'רית של הדוק אמרה לו שצפויה סופה גדולה והוא כנראה יתקע בבקתה לכמה ימים ולכן עדיף לו לחזור וזהו. אז הוא חזר. את כל ה-18 ק"מ. אפשרי, אבל לא כדאי...
אני עשיתי את המילפורד ואת הקפלר
המילפורד מאוד מיוחד, מכל מיני בחינות, מעבר לנופים המדהימים
אחת מהחוויות הנוספות הן האנשים שמטיילים איתך, בגלל שזה טרק שקובע לך את המסלול (כלומר קבוצה של עד 44 איש מתחילים את המסלול ביום X ועוברת יחד איתך מבקשה לביקשה לאורך כל הארבעה ימים ונפגשים בנקודות תצפית וכאלה, וישנים יחד, לומדים להכיר אנשים מכל העולם, אני אהבתי מאוד.
בנוסף הקפלר הוא טרק מדהים ביופיו מהסיבה שההליכה בו מתבצעת למעשה על רכס הרים, דמייני שיש לך הר שאת הולכת כל הזמן על הפיסגה, מצד ימין ירידה ומצד שמאל ירידה... זה פשוט מסלול מדהים.
משהו אחרון לגביי הרוטברן, אמנם לא עשיתי, אחת הסיבות העיקריות היא הנגישות הלקויה שלו. ברגע שמסיימים את הטרק (לא בנקודה שבה התחלת) יש לגשר על מרחק של כמעט 300KM חזרה לטיאנו או קווינסטאון
יש פיתרון מאוד יקר - שאטל (טרנזיט) שתיקח אותך בשמחה ובביטחה תמורת סכום עתק של כ-100$ - אז יש לשקול זאת הייטב.
יש לציין שכל שלושת הטרקים מצויידים ומאובזרים בבקתות שלהן, ויש לי כמה טיפים ממש טובים לגביי הקפלר אם תחליטי לעשות אותו.
דבר אחרון אחרון שהכי חשוב לציין שבאזור הפיורלנד- איפה שכל הטרקים המדוברים, יש עוד מלא טרקים לא מפורסמים שיופים לא נופל מהאחרים, הם פשוט פחות פופולארים - יש עליהם מידע כמובן באתר של הדוק.
אני לדוגמה עשיתי את ה-הוליפורד טרק שהיה נחמד.
לא יודע מה הוזכר כבר ומה לא, אז אני פשוט אגיד את מה שאני זוכר...
רוב רוי (ליד וואנקה), הליכת יום.
רוי'ס פיק, ליד וואנקה. עלייה אינטנסיבית אבל אחת המתגמלות.
ג'יליפסי פאסס, כ-50 ק"מ צפונית לוואנקה (יש מצב לעיירה שממנו יוצא הטראק קוראים מקרואה, אבל אני כבר לא בטוח). הטראק מתחיל בחציית נהר סוען שהמים מגיעים עד המותן, יש אופציה לחזור מאמצע הטראק בטיסה זולה מאוד (40 דולר) כי המטוסים שמורידים אנשים שם חוזרים ריקים והם עושים דילים לתרמילאים. טראק מאוד חוויתי, יפה, והלינה מאוד זולה.
קווין שארלוט שכבר הוזכר (ליד פיקטון), טראק מאוד יפה, מאוד מתוחזק. אם לא היה בבעלות פרטית בקלות יכל להשתלב בגרייט ווקס. מומלץ מאוד.
בן למונד בקווינסטאון. הליכה של כמה שעות טובות, עם עליה חדה בסוף. בכמה מילים, קווינסטאון על כף ידך.
אבלנש פיק, ארתור'ס פאס. גם כן הליכת יום, הייתי בינואר, היה יפה אבל קצת מאכזב, הניחוש שלי הוא שזה הרבה יותר מרשים בתקופות אחרות.
איזור מאונט קוק (לא זוכר שמות).
ויש עוד מלא... אבל אלה מה שאני מכיר וזוכר כרגע.
יש דרכים שהם מאוד יפות שגם אם הם לא חיוניות למסלול שווה לעשות (אם יש רכב ויש אפשרות). הדרך מטה אנאו למילפורד סאונד, קווינסטאון לגלנורקי, כביש החוף לגריימאוף (לא לקצר בכביש המקביל).
זהו אכן הטרק המדובר.
כמו ששקד ציינה, הדרך הלוך (וכמובן גם בחזור) ארוכה למדי (7 שעות בערך). יש אנשים שעושים את זה ביום אחד ארוך (מאוד...) אבל זה מפספס את העיקר, שהוא לבלות את הלילה בבקתה היפה, וללכת לשכשך במעיינות החמים שלידה לפנות ערב (רק תחשבי על נוף השקיעה המשתקפת על הפסגות המושלגות כשאת שרויה לך במים החמים...).
שתי מילות אזהרה קטנות -
1. במשך היום יש די הרבה יתושי-חול אימתניים, בעיקר באזור הבריכות החמות. אחרי רדת החמה הם הסתלקו, אבל את מקומם תפסו יתושים רגילים.
2. כשהלכנו את הטרק הזה היה יום חם, וכיוון שהולכים בתוך צמחיה די עבותה וטרופית - הלחות הייתה מאוד גבוהה. הזענו ה-מ-ו-ן! אז חשוב מאוד לשתות והרבה. (בעצם זה נכון תמיד...)
נניח שאני לא כל כך רוצה לתכנן את כל המסלול מראש, אבל כן רוצה להזמין את המילפורד והרוטברן - איך אני מחליטה על תאריכים? יש לי חודשיים פלוס מינוס לכל ניו זילנד (מתחילה בצפון)
את כנראה תצטרכי לתכנן לפחות בגדול מה את רוצה לעשות ולראות כדי לדעת מתי תגיעי לאיזור אחרת יהיה לך ממש מסובך להזמין מראש. קחי בחשבון שזה עשוי להגביל אותך קצת.את הרוטברן אפשר להזמין גם רק 3 שבועות מראש לא חייבים מעכשיו.
אם את מטיילת לבד הייתי ממליץ לך לקחת את הסיכון, ולא להזמין מראש. יש סיכוי לא רע שתוכלי לתפוס ביטול (אני ראיתי בשלוש הזדמנויות שונות, שלוש תאריכים בזמן שטיילתי).
אם בכל זאת את רוצה לדעת למתי להזמין, נראה לי שיהיה לך קל יותר אם תחשבי מה את רוצה להספיק אחרי ולא מה לפני.
כלומר, להחליט בקווים כלליים מה את עוד צריכה להספיק אחרי הטראקים האלה. זה חשוב למשל אם את קונה רכב ואת צריכה למכור אותו. אם את באה מהחלק הצפוני לחלק הדרומי או להפך.
אם אני אחליט מתי לעשות את מילפורד, אני אדע גם בערך מתי רוטברן, כי זה יהיה קצת לפני או קצת אחרי.
אם קל כ"כ להזמין מקום למילפורד קרוב יותר לתאריך כשאתה מטייל לבד אני מניחה שיהיה גם קל רק לשנות את התאריך אחרי שהזמנתי, לא?
אני אטייל מצפון לדרום, וכנראה אשכור רכב. נראה לי שהטרקים האלה יהיו יותר קרובים לאמצע הטיול מאשר לאחד הקצוות...
לשינויים יש חוקים, ולא הייתי ממליץ לך להסתמך על זה כי ככל שמתקרבים לתאריך ההפסד גדול יותר.
אני, בהערכה מאוד גסה הייתי משאיר משהו כמו 10 ימים לכל האיזור הדרומי והמזרחי עד לכרייסטצרץ.
אחרי שאת מסיימת עם איזור הפיורלנד, אני מניח שתמשיכי דרומה, אינברקרגיל, קייטלינס, דנידין, אומרו, כרייסטצ'רץ' פחות או יותר?
תלוי גם אם לפני כן היית במאונט קוק (אני למשל עשיתי אותו בסוף).
זו דעתי, כדאי שתשמעי עוד כמה דעות והערכות ותעשי תחשבונות שלך לפני שאת מזמינה.
אם כבר הזכרת אותו...
מה בעצם יש לחפש שם, בהנחה שאני לא מתכננת לעשות מסלול טיפוס כלשהו?
הוא קרוב יותר לחוף המערבי, לא? כי אם כן זה אומר שאם אני מטיילת את החוף המערבי דרומה ועולה צפונה ליד החוף המזרחי עד כרייסטצ'רץ' אני באמת מגיעה אליו לפני הטרקים.
אני מניחה שהסברה שלך שאני לא עושה הרבה מדי אחרי הטרקים נכונה, אבל מצד שני צריך לוודא שיש לי "מספיק" מה לעשות לפניהם...
מאונט קוק הוא די באמצע שום מקום. הוא לא ממש קרוב לשום מקום, לא הייתי אומרת שהוא יותר קרוב לחוף המערבי מאשר למזרחי. בכל מקרה צריך לנסוע אליו במיוחד. תראי, הפארק עצמו הוא יפה, הר גבוה ומושלג, קרחונים... מקום יפה. גם שם יש הרבה מאוד מסלולים, גם של טיפוס וגם בעמקים. מכיוון שיש לך בסה"כ חודשיים, את לא מי יודע מה לחוצה בזמן. את יכולה לנסוע לשם למשל מקווינסטאון ורק אח"כ להתחיל את הטרקים של הפיורדלנד. אופציה נוספת, תראי מה יוצא לך: אם הספקת להיות שם לפני הטרקים של הפיורדלנד, אז אחלה, אם לא - את יכולה לנסוע לשם אחרי. מה שעוד את יכולה לעשות זה לקבוע תאריך דווקא כן לפי מה שאת חושבת שתספיקי לפני ואז להשלים את מה שלא הספקת. תראי, גם אם כבר היית באזור מסוים ואת צריכה אולי לקצר את השהות שם בגלל שהזמנת טרק, זה לא סוף העולם, כולה מדובר ביום נסיעה מקסימום. כלומר, אם את עדיין באזור וואנקה ועוד יומיים את מתחילה את המילפורד, סעי לפיורדלנד. תרצי להמשיך עוד באזור וואנקה - סעי לשם שוב, בסה"כ מדובר באיזה 3 שעות נסיעה, לא סוף העולם. את לא קצרה בזמן...
אל תפספסי את מאונט קוק!! חוץ מזה שבדרך אליו גם יש שני אגמים יפהפיים בצבע טורקיז מדהים (טקאפו ופוקקי אם אני זוכר נכון).
מה שאהבתי באיזור של מאונט קוק, הוא שהוא ניצב מולך איתן במלוא הדרו באפס מאמץ. לא צריך ללכת עשרות קילומטרים בשביל לראות אותו.
חשוב, במידה ואין לך ציוד קמפינג להזמין לינה מראש או לחזור באותו יום.
אני לא עשיתי את הטראקים שם, אבל לא ויתרתי על על לילה שם. שקיעה אחת וזריחה אחת, ממש יפה.
ולגבי מה שאמרת, אם יש לך מספיק מה לעשות לפני, ההנחה שלי הייתה שיש לך חודשיים, לא יותר ולא פחות. אם את אוהבת טראקים אז ודאי שלא חסר לך מה לעשות לפני. אם נוריד את ה-4 ימים של המילפורד, לפחות יום יומיים מנוחה ועוד שלושה ימים של הרוטברן זה משאיר לך 30 ימים של "לפני" שבהם יש לך את כל האי הצפוני ואת רוב הדרומי. אני לא אומר שזה מעט זמן, אבל זה בטח לא הרבה, בייחוד אם את מתכננת לעשות עוד טראקים (אם את מתכננת עוד הרבה אז זה מעט זמן).
הי חבר'ה
בכל ההודעות שקראתי פה עד עכשיו מדברים על הגרייט ווקס כאילו הם היחידים בניו זילנד. אז קודם כל, אני ממש לא באתי בכושר לניו זילנד, ובאמת אחרי שני טרקים וכמה דיי ווקס המצב נהיה קל בהרבה ואפשר לעשות יותר.
הגרייט ווקס, לפחות לדעתי, אחרי 3 וחצי חודשים בניו זילנד הם לא המרשימים. הם כאלה כי הם: א. איזון בין הקל ליפה. ב. נועדו לקדם תיירות באזור הטרק.
למי שרוצה לברר על טרקים אחרים, מומלץ "tramping in new zealand" של לונלי פלנט וגם ספרים של John Chapman שיש בהם מידע רב.
לדעתי באיזור של מילפורד, קפלר ורוטברן (שזה הפארקים הלאומיים הצמודים Fiordland ו Mt. Aspiring) יש כמה טרקים יותר מוצלחים: dusky track, rees-dart valleys, gillespy pass הם המומלצים, מנסיון אישי.
גם האנשים שתפגשו בטרקים האלה,לדעתי, יהיו יותר מעניינים- לא תיירים שמבקרה שמעו על הגרייט ווקס, אלא חובבי טרקים אמיתיים, אנשים שאפשר ללמוד מהם הרבה.
באי הצפוני באמת לא זכור לי איזה מסלול מדהים שהוציא לי את העיניים, חוץ מטרנאקי וטונגרירו, שאגב, יש בו לא רק גרייט וולק- יש גם מסלול של 7 ימים שאמור להיות אפילו יותר מרשים מהמסלולים היותר קצרים. dunlop זו לא רק חברה לצמיגים
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
