|
שלום לכולם!
חזרנו בשעה טובה מאנטליה, נפשנו חמישה ימים במלון מרמרה החדש, לפני הכל, לא יכולנו שלא להתפעל מכישורי האירגון של התורכים, ביציאה מהשדה חיכתה שורה של אנשים המחזיקים שלטים על שמות המלונות, לא התמזמזנו לרגע ומיד עלינו על השביל המתאים לאוטובוס שיקח אותנו למלון, הסוכן האחראי עלינו דיבר עברית (אני חושבת שהוא ישראלי),חילק לנו דף הסבר פרטני, והסביר בדיוק כל מה שצריך, תוך 20 ד' היינו במלון ובסוף החופשה בלילה שלפני העזיבה חיכה לנו פתק בכניסה לחדר עפ פרטי הטיסה ושעת האיסוף, ויוה תורכיה!
עוד בדרך למלון לא יכולנו להתעלם מכישורי הבנייה התורכיים, המון בניינים בצידי הדרך, חלקם חדשים וחלקם לא, לכולם בלי יוצא מהכלל מרפסות רחבות המזמינות את התושבים לצאת החוצה ולנשום אויר צח מבלי לצאת מהבית, צבעי הבניינים מפתיעים ומשולבים אחד בשני בצורה עדינה ואסטטית, מתעלמים מהנורמה האפורה והלבנה אליה אנו רגילים בארץ, מאוד מוסיף לנוף, לו היתי קבלנית בנייה היתי מעתיקה.
המלון חדש ומושקע, העיצוב מודרני נקי, למעצב יש חוש טעם צבעוני ועליז, כך שתוכלו למצוא עצמכם משוטטים ברחבי המלון כשצבעים כמו וורוד וירוק פסים מביטים אליכם מכל פינה.
המלון על בסיס חצי פנסיון, ארוחות בוקר וערב מושקעות על בסיס בופה, המגוון די רחב אך למרות רצוני להמעיט בביקורת אציין כי הטעמים די בנאלים וטפלים-ואני לא מפונקת! בואו נאמר שלא התעלפנו מהאוכל.
נדמה לי שמנהלי המקום שמו את כל הדגש על העיצוב הנקיון ואופן ההגשה, את ארוחת הבוקר הגישו בתוך המלון,בהול ענק הכולל בתוכו עמדת אינטרנט,שולחן סנוקר (בעלות של 10 לירה לשעת משחק!!),בית קפה ובאר, פסנתר, וכל מיני שטיקים קטנים וחמודים כמו קיר טיפוס,נדנדה שאפילו התיירים הזקנים לא עמדו בפניה, קיר שלם מלא שרבוטים של אורחי המלון.. ואת ארוחת הערב אכלנו ברחבה החיצונית, כשמסביבנו הגינה הענקית והיפהפה עטורה בשלל פריחות צבעוניות.
חסרון ענק- המלון אינו מגיש שתייה בארוחות הערב, ובקבוק מים ליטר וחצי מחירו כ-5 לירה, 13ש"ח! בערב הראשון בלענו את הצפרדע והלכנו לקיוסק הקרוב לקנות בקבוק מים בלירה,
בערב השני כבר באנו מוכנים עם שתייה בתיק (במידה ומניחים את השתייה הפרטית על השולחן, צוות המלון יעיר לכם על כך).
חוף הרחצה של המלון- גחמה מדהימה של המעצבים, מעלית פנימית מורידה אתכם היישר למנהרה חשוכה שבסופה רואים את האור תרתי משמע, הגחנו למין חוף פרטי החצוב בסלע, ממנו ניתן לקפוץ היישר אל מימיו הכחולים והזכים של הים התיכון שמעולם לא נראה כה מרהיב ואטרקטיבי, כמה מטרים לאחר הקפיצה מי שעייף יוכל "לחנות" על אי קטן בלב ים, שיריעת רשת זרוקה עליו ומאפשרת לטפס ולהלך עליו בבטיחות מינימאלית, ואם זה עוד לא מספיק אז מהאי הקטן אפשר להרשים בקפיצת סלטה משולשת מהמקפצה אל תוך המים.
בלילה הופך המקום לדיסקוטק מרהיב וניתן לראות את הדגים רוקדים בתוך המים תודה לאורות הדיסקוטק, ולהזמין שתייה מהבאר.
בריכת המלון היא הראשונה להתגלות כאשר יוצאים לרחבה החיצונית של המלון, היא גדולה חדשה ומרווחת, מספיק מקומות ישיבה לכולם, תא הלבשה, מה עוד אפשר לבקש מבריכה?
החדרים הזכירו לי דירת סטודיו מימי השכירות בת"א, הם ענקיים(יחסית לחדרי המלון הרגילים שהכרתם), והקירות מזכירים ארטיק תותי פרוטי בוורוד המשתלט, ועוד קיר הצבוע פסים של ירוק ולבן הזכיר לי סוכרייה על מקל- בקיצור חגיגה.
כמובן שלא החמצנו ביקור בחמאם הכולל מסאז' סקראב פילינג ועיסוי סבון בו מצאתי עצמי משפשפת חזק את העיניים , לא במלון חס וחלילה- הם דורשים בערך פי חמש במחיר, אלא במקום נחמד ומומלץ ששמו TOPKAPI בעלות של 30$ לשעתיים כולל איסוף, החמאם מנוהל היטב ע"י אשת מכירות אימתנית ואסרטיבית המדברת אנגלית יחסית טובה, אשר הציעה לנו בתוקף להגדיל את החבילה לעיסוי ממושך יותר ושלל מסכות לפנים, אמרתי בנימוס לא תודה(זו לא בושה). בתוך החמאם הזמן מנוהל היטב, הרגשתי כמו על פס ייצור כאשר בכל תחנה יחכה לכם מישהו שיקח אתכם יד ביד אל היעד הבא, בהחלט מכונה משומנת היטב- כיף.
ואת כל זאת השגנו אצל סוכן הנסיעות הנחמד -אלף, אשר אסף אותנו מהשדה.
נסענו למרינה, גם בבוקר וגם באחד מהערבים, הנוף כמובן מדהים וכן האוויר, בכלל שמנו לב שלא מרגישים את הפיח באנטליה והאוויר הרבה יותר נקי, הים כחול ואוניות התיירות עוגנות בו בעצלתיים בשמש.
מאוד מציקים לתיירים בשוק של העיר העתיקה, המוכרים אורבים לכם בפינה, היזהרו..חשבנו שרק לישראלים אך לאחר מחקר מקיף הבנו שהם מציקים לכולם, חבל, זה מוריד טונות מההנאה.
במרינה עצמה יש בית קפה מעל הצוק, המשקיף לכל המרינה ומעבר, מחזה יפהפה, אכלתי שם צ'יזבורגר ב-5 לירה והיה לא מאוד טעים!
אוניות המרינה משלחות בתייר התמים את אנשי המכירות החלקלקים המנסים בכל דרך אפשרית להעלות אתכם לאוניה לשיט בן שעה שעתיים או יום מלא, לא נסענו למפלים אך שיט כזה בן שעתיים עלה לאחר התמקחות מתישה 10$ לאדם, שיט בן שעה עלה 5$, נסו לשאוף למחיר הזה.
ברחבת המרינה תשמעו מוכרי גלידה עליזים קוראים בקול "ICE-CREAM!! ICE-CREAM!!" , הם בוחשים במין מתקן עשוי אלומיניום והגלידה יוצאת בטעם פרווה משהו, לי זה היה טעים.
תחבורה- לא ישבנו לרגע במלון (כרגיל), הסתובבנו בכל אנטליה באמצעות תחבורה ציבורית נטולת מזגן ברוב המקרים, בעלות של לירה ורבע לאדם, מוניות יקחו מכם הרבה הרבה יותר.
העיירה קאמר- גם לשם הרחקנו ונסענו בתחבורה ציבורית, קו פנימי באנטליה שהקיף את כל העיר פעמיים ונסע לאילת דרך מטולה לפני שהוריד אותנו בתחנה- כשעה וחצי, לאחר מכן קו מהיר של כ40 ד' לקאמר, הגענו עם הלשון בחוץ ולצערי נטולי כוחות לחרוש ביסודיות את העיר, אולי הפעם ניצח יתרונו של הטיול המאורגן? לא יודעת.
וזהו,
סה"כ היה נפלא, חופשה עושה טוב,
עכשיו אני הולכת לקחת ביס מהכנאפה שקנינו,
דיאטה מתחילים בשבוע הבא.
|
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
