|
חזרנו היום (10/7/08) מחמישה ימים בקורינתיה טקירובה. מכיוון שלפני הנסיעה נעזרתי רבות בפורום הזה אני מרגיש חובה נעימה לכתוב חוות דעת מפורטת על הקלאב.
אני אתחיל משני הדברים הכי טובים בקלאב: המקום עצמו והשירות. המקום עצמו מדהים. כל שטח הקלאב ירוק, מדשאות כמעט בכל מקום ואיפה שאין דשא יש פרחים, צמחים ירוקים אחרים וכמובן עצים בלי סוף – בעיקר אורנים אבל גם אקליפטוסים, דקלים ועוד. רמת האחזקה גבוהה ביותר, כל הזמן רואים מישהו שדואג לגינון, מכסח את הדשא וכו'. זה היה פשוט תענוג להסתובב בקלאב, העיניים לא התעייפו מכל הירוק הזה.
השירות היה מעל ומעבר. ניכר שכל הצוות מנסה בכל מאודו להנעים את השהות של האורחים. אמנם היו טיפה חריקות, אבל ממש בשוליים. שני פקידי הקבלה של משמרת הבוקר היו עם פנים חמוצות (אבל ענו על כל השאלות ששאלנו אותם). אנשי משמרת הערב, לעומת זאת, היו חביבים יותר.
הקליטה ביום ראשון היתה מהירה מאוד – מספר החדר נקבע מראש והיה מוכן מראש לבואנו (על החדר בהמשך). בהמשך כל בעיה קטנה טופלה מיד. בערב הראשון גילינו שבאחת המיטות של הילדים חסרה שמיכת צמר. טלפון קצר ותוך חמש דקות הגיעה חדרנית עם שתי שמיכות. בערב השני התקלקלו השירותים. תוך חמש דקות מרגע התלונה הגיע איש אחזקה ואחרי 10 דקות עבודה הכל היה תקין. ניסיתי להזמין כרית קצת יותר רכה (הכריות היו די קשות), ותוך מספר דקות הגיעה חדרנית עם כרית נוספת, אבל זהה לאלו שכבר היו לנו (זה הסוג היחיד שיש במלון, היא אמרה).
בחדר האוכל ובמסעדות חלק גדול מהמלצרים ידע אנגלית, אם כי ברמה בסיסית ביותר. פעם כשפנינו למלצר שלא ידע אנגלית הוא רץ להביא את חברו שכן ידע. האחרים, ניסו כמיטב יכולתם בפנטומימה ושידרו חביבות ורצון לעזור בכל מקרה. בצהריים ובערב מזמינים את המשקאות בארוחה מהמלצרים והשירות בעניין זה היה מהיר תמיד.
המלון מורכב מבניין מרכזי וממבנים של שלוש קומות שפזורים ברחבי הקלאב. הקלאב משתרע על שטח עצום, מהחדר לחדר האוכל, למשל, צריך ללכת כ-3 דקות. מהמגלשות לחדר – 5 דקות. מצד אחד, כאמור, היה כיף ללכת בשטחים הירוקים האלה, אבל המרחקים יכולים גם להעיק. אנחנו הזמנו חדר רגיל, שזה אומר חדר באחד מהבניינים המפוזרים, ואני חייב לציין שהוא היה קצת צפוף בתפוסה של זוג + 2. חדר כזה מתאים מאוד לזוגות בלי ילדים. יש, כמובן, חדרים מתאימים יותר למשפחות, במחיר גבוה יותר. בחדר שלנו לא היתה אמבטיה אבל היתה מקלחת מצוינת, מרווחת מאוד. המזגן עבד מצוין ביום ובלילה. ביום הראשון אמרו לנו שצריך להכניס את המפתח לחריץ מיוחד על מנת להפעיל את האור והמזגן אבל גילינו שזה לא נחוץ והכל עובד כל הזמן גם אם המפתח לא בחריץ. במיני בר היו רק שני בקבוקי מים מינרלים. מילוי המיני בר במשקאות אחרים כרוך בתשלום.
הכספת היא מן תיבה קטנה ממתכת עם חור שבו נכנס מנעול פשוט שמקבלים בקבלה (בחינם), אחרי שחותמים על התחייבות לשלם 100 דולר אם מאבדים את המפתח. שום דבר שמזכיר את הכספת הכל-כך נוחה עם הקוד הסודי בחדרי המלון הישראלים.
החדר עצמו מאוד אלגנטי ובכלל כל המלון (השטחים הציבוריים) מאוד אלגנטי. תמיד נצפה מישהו שמנקה את האבק מהמעקות או רוחץ את החלונות הענקיים. המיזוג בשטחים הציבוריים – מצוין בלובי ובבר בלובי, גבולי בחדר האוכל (לפעמים היה בסדר, לפעמים קצת חם מידי).
אוכל – האוכל היה בסדר גמור, לא גורמה אמנם, אבל כמו שקראתי כאן בעבר "כל אחד ימצא מה לאכול". ארוחת הבוקר קצת שונה ממה שאנחנו רגילים בישראל – הרבה סוגים של מאפים, שתייה חמה כמובן, מכונה עם 4 סוגי מיץ (היא פועלת בכל הארוחות), ירקות, גבינות קשות, כמה סוגי נקניקים, כמה סוגי יוגורט, פירות משומרים, מגוון מצומצם של ביצים, כמה ריבות, ומבחר נאה של דגני בוקר. אין דגים (גם לא טונה) ואין גבינות רכות (לי זה היה מאוד חסר). מיץ טבעי אפשר לקבל תמורת 2.5 אירו. יש עמדה להכנה עצמית של טוסטים (לא צנימים) וכמובן טבח שמכין ביצים.
ארוחת צהריים – החלק החלש יחסית של חדר אוכל. מבחר תבשילים. אנחנו העדפנו לאכול במסעדה האיטלקית שבצהריים שימשה כ-snack bar ליד הבריכה. פיצות מעולות, המבורגר, דג מטוגן, צ'יפס, שיפודי עוף על האש, שניצלונים, שני סוגי פסטה (פחות מוצלח) וכמה סלטים. אפשרות שלישית מוצעת במסעדה הטורקית אבל היא התבררה כלא רלוונטית – מדובר בסך הכל בשלושה סוגי מאפים. בבר של חוף הים ניתן לקבל משעות הצהריים ועד הערב המוקדמות המבורגר או נקניקיה בלחמניה.
בערב יש בחדר האוכל ארוחה דומה לצהריים כשלזה מתווספים טבחים שעומדים בחלק החיצוני של חדר האוכל ומכינים מנות מתחלפות. פעם היתה שווארמה (עוף) כמו שאנחנו מכירים בארץ, כל יום היה סוג אחר של בשרים על האש, עמדה של מאפים שונים, עמדה של כבד מטוגן "בנוסח אלבני" ועוד ועוד.
במלון יש ארבע מסעדות א-לה-קרט – סינית, טורקית, איטלקית ומקסיקנית. ההרשמה היא בבוקר ליום שאחרי. כלומר ביום שני בבוקר הזמנו ליום שלישי בערב וביום שלישי בבוקר ליום רביעי בערב. לפיכך אכלנו במסעדות הסינית (חלש ביותר, כבר עדיף חדר האוכל) והטורקית (בסדר גמור). בטורקית קיבלנו שיפודי כבש, עוף וקבב. שתי המסעדות קרובות לים, והנוף מהם בשעת הערב מהמם.
שתיה – ברים לרוב. ליד הלובי יש את הבר הפנימי שפתוח מ-9 בבוקר ועד חצות. ליד הבריכה יש בר נוסף עם שעות דומות. בחוף הים יש בר שלישי, בעיקר לשתייה קלה ובירה. בלובי העליון מגישים בין 17:00 ל-18:00 תה וקפה עם עוגיות. כמו כן אמורים להיות ברים גם באמפיתאטרון ובדיסקו, אבל לשם לא ממש הגענו. האלכוהול היחיד שאני שותה זה בירה, כך שאיני יכול לחוות דעה על האלכוהול בברים. השתייה הקלה כוללת קוקה-קולה, דיאט קולה, פנטה, ספרייט (בכוסות), מיצים (תפוחים, תפוזים), איירן (משקה יוגורט). מים מינרלים ניתנים חופשי בכל מקום בבקבוקים של חצי ליטר. הבירה – אפס פילזן - נמזגת מחבית, אין בקבוקים.
המשך בהודעה הבאה...
|
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
