צפון אמריקה הגדולה, עם הערים האדירות של ארה"ב והנופים הנפלאים של קנדה - קשה לדמיין טיול יותר מספק מזה. כל התשובות שאתם צריכים על אטרקציות, לינה, נסיעות, ויזה ועוד - ממש כאן בפנים.
לא ניתן להכניס הכל בתגובה אחת, לכן מיד יגיע ההמשך...
במהלך השנה, בה תכננתי את טיולנו, והייתי מחוברת לפורום, עלו כמה סוגיות ושאלות בנושאים כלליים, שהעסיקו גם אותי. אתייחס לנושאים אלה, על סמך החוויות האישיות.
טיסות:
טסנו עם אל-על לניו-יורק, ומשם בטיסת המשך עם דלתה לאורלנדו. הטיסה עם אל-על הייתה ללא דופי, כל הכבוד על השיפור המשמעותי שחל בחברה. המושבים מרווחים למדי, מסך אישי, הצוות אדיב, האוכל סביר, עמידה בלוח זמנים, והאווירה טובה – נחזור לטוס אל-על!
גם טיסת ההמשך עם דלתה, עברה בנעימים. חצי מטוס היה ריק, כך שיכולנו לשבת בנוחות. מסך אישי, עם משחקי מחשב, לשמחתם של הילדים.
מזוודות:
מכיוון שהיו לנו (רק) חמש מזוודות גדולות, ותיק יד לכל אחד, עמדנו בקריטריונים של טיסת ההמשך, ולא הייתה בעיה של מטען עודף. כנראה, שהמשקל הכללי של המזוודות היה קטן מ- 23X5 ק"ג...
נעילת המזוודות:
בחרנו ללכת בשיטת האזיקונים, שהתגלתה כפשוטה ונוחה. בתא חיצוני של אחת המזוודות, שמנו חבילת אזיקונים ואמצעי קטן לפתיחתם (חשוב מאוד, לא לשכוח!). אחרי הבידוק הביטחוני, ממש לפני מסירת המזוודות, שלפנו אזיקון לכל מזוודה, ועוד כמה אזיקונים לשכנינו מהתור, שהתלהבו מאוד מהרעיון. וכך גם בדרך חזרה. דרך אגב, המזוודות שלנו לא "נפרצו" ע"י הביטחון האמריקאי, ולא נדרשנו לפתוח אותן ברשויות המכס, כך שגם בעניין הזה הכול עבר בשלום.
הכנסת מזון:
מברור מוקדם הבנתי, שניתן להכניס לארה"ב, רק מזון יבש באריזה סגורה. וכך היה. מכיוון שטיילנו בקרוואן, ויש לי בנות מפונקות, הצטיידתי בכמה וכמה פריטי מזון. בשאלון שקיבלנו טרם הנחיתה, הצהרתי על הכנסת הפריטים האלה. אחרי איסוף המזוודות ב- JFK, בדק הפקיד את הטופס, שאל כמה שאלות לגבי סוג המזונות, ביקש להעביר את אחת המזוודות בשיקוף (דווקא את זו שלא היה בה מזון!), ושחרר אותנו הלאה. אבל, היו מזוודות אחרות, של אנשים אחרים, שנפתחו ועברו בדיקה יסודית ביותר. אין לי מושג על שום-מה, ולמה.
קונקשן:
רבות דובר (וידובר) בפורום, על הזמן שיש להשאיר בין הטיסות. לנו היו שלוש שעות. בשלב הזמנת הטיסות שלוש שעות נראו לי זמן מוגזם, ורציתי להקדים את טיסת ההמשך. אני לא יודעת מדוע ולמה, בסוף נשארנו עם הטיסה המקורית, וטוב שכך! לטיסת ההמשך של דלתה, הגענו אחרונים, כשכל הדיילים מצפים לנו. בקושי מצאנו זמן לקנות בקבוק מים, ולהיכנס לשירותים! התהליך הוא כזה: מייד עם הנחיתה (לפני המזוודות), עוברים ב"אימיגריישן". התור ארוך, איטי ודורש סבלנות רבה. אח"כ עוברים אצל הפקיד, ששואל כמה שאלות לגבי השהות המתוכננת בארה"ב, וסורק טביעות אצבע (גם אצל הילדים). אז, עוברים למסוע המזוודות, שלא ממהרות להגיע (לנו לקח כחצי שעה, לא כולל הזמן שבילינו באימיגריישן). אח"כ עברנו אצל פקידי המכס. על כך סיפרתי ב"הכנסת מזון". אח"כ הולכים-הולכים-הולכים (ככה זה ב- JFK...), ומוסרים את המזוודות לטיסת ההמשך. אח"כ נוסעים ברכבת, שעוברת בין הטרמינלים השונים, לטרמינל הרלוונטי. עוברים בדלפקי הקבלה של חברת התעופה, ושוב, הולכים-הולכים-הולכים עד לשער העלייה למטוס!
המלצתי היא- כאשר מדובר בקונקשן שקורה ב- JFK, לא להסתכן בפחות משלוש שעות. אופיר, אולי, יוכל לעדכן בקשר לשדות תעופה אחרים...
רכב שכור:
שכרנו מיני-וואן ל- 10 ימים, דרך ממסי, שנתנו הנחה דרך אופרן, שעושים את העסקה עם אלמו.
מעשה שהיה כך היה: כשנחתנו באורלנדו, נגשנו לדלפק של אלמו. אחרי בדיקת ניירת וכו', הציעה הפקידה לבעלי לשדרג את הרכב תמורת 300$, ואף הראתה לו תמונה של הרכב ה"משודרג" (העלות המקורית של הרכב הלא-משודרג הייתה 450$...!). כשסרב בעלי, הציעה לו הפקידה, את אותו שדרוג ב- 100$ בלבד. אך שוב הוא סרב להצעתה הנדיבה. כשיצאנו לחניון לקבל את האוטו, הראו לנו שורה של כ- 20 רכבים מסוג מיני-וואן, מהם היינו פשוט צריכים לבחור אחד, לפי ראות עיננו. רוב הרכבים היו כאלה, שהפקידה הראתה לנו בתמונה, והציעה לנו תמורת תוספת מחיר. האם גם אמריקה נדבקה במחלת ה"מצליח"?! בנוסף לכך הצליחה הפקידה לשכנע את בעלי, שחושיו לא היו מספיק מחודדים אחרי שתי הטיסות, להגדיל את הביטוח על הרכב. רק כשהגענו לווילה שלנו, ופשפשנו בניירת, קצת יותר בנחת, הבנו שיש סעיפי ביטוח שאינם רלוונטיים לגבינו. כמו למשל, נסיעה בדרכי עפר... אחרי יומיים-שלושה חזרנו לסוכנות אלמו, והם זיכו אותנו בחלק היחסי של ימי הביטוח. לפחות בזיכויים, אין לאמריקאים מתחרים.
מסקנה שלי – לסגור את העסקה בארץ על כל פרטיה (נהג נוסף, ביטוח, מיכל דלק, הגבלת ק"מ וכו'), לוודא שהכול ברור ומובן, ולא להתעסק עם שום שדרוגים ותוספות בזמן קבלת הרכב!
GPS:
אין ספק בכלל - לכלב יש מתחרה רציני לתואר "ידידו הטוב של האדם". בעבר טיילנו הרבה בלי GPS, טיולים מוצלחים מאוד, ותמיד-תמיד מצאנו את דרכנו ליעדנו. אך לא עוד. לא זזים בלי GPS! כשרצינו לחרוג ממסלולנו וללכת קצת לאיבוד, עשינו זאת במודע ומתוך בחירה, ולא כפי שחוקי מרפי מכתיבים: בזמן ובמקום הכי לא מתאימים! עם כל הבאגים שיש לו לפעמים הוא שרת אותנו נאמנה, וסלחנו לו על חוסר השלמות. אני מקווה שגם הוא סולח לנו, על המקרים שפקד עלינו "פנה ימינה", ואנחנו בחרנו דווקא להמשיך בדרך אחרת...
מסקנה שלי – לקחת! לקחת! לקחת! (לא לשכוח מפות...)
עגלה:
מיועד למי שיש לו ילדים צעירים בני 3-6, שאינם משתמשים בעגלה יותר.
ביתי הצעירה בת 5, ומן הסתם אינה משתמשת בעגלה, לפחות שנתיים. הייתה לנו התלבטות בנושא שימוש בעגלה בטיול. מצד אחד הילדה גדולה (כבר בת 5), ומצד שני הילדה קטנה (סה"כ בת 5). בשלב ראשון, היה לי ברור שבפארקים של אורלנדו נשכור עגלה. וכך היה. עגלה ליחיד עולה 14$ ליום. לידיעתכם: בעגלות האלה משתמשים גם ילדים בני 6-7 ויותר! אחרי שבילינו עם העגלה יום שלם בממלכת הקסם. נכנסנו לסניף של וול-מארט וקנינו טיולון עם גגון ב- 16$ (יש גם ללא גגון ב- 14$). הטיולון הזה שימש אותנו כל ששת השבועות של הטיול, והיה קניה מוצלחת ביותר. למי שתוהה איך הגיבה הילדה: היא שמחה מאוד, והשתמשה בו בכל הזדמנות. לנו הטיולון נתן סוג של שליטה: דבר ראשון הוא מקטין את הסיכוי/סיכון שהילד ילך לאיבוד (אחד החששות הגדולים שלי ממקומות עמוסים), ודבר שני, מאפשר לנו להכתיב את קצב ההליכה, ולא להיגרר אחרי קטנה/גדולה בת 5, שמסוגלת ללכת בקצב צב. הגענו עם הטיולון עד פתח המטוס בטיסה חזרה, וכשנחתנו בארץ, פשוט לא לקחנו אותו. וקצת עצוב לנו, הוא היה חלק בלתי נפרד מחוויות הטיול. עכשיו אני מבינה את אושרה, ששומרת את עגלת הטיולים במחסן, כי יש לה סנטימנטים...
לאור נסיוני, מאשרת שחוויתי גם כן את השיטה הזאת, בבתי מלון(יתכן והיתה טעות אבל..) וברכישת מכשיר סלולרי וכן:אפילו במסעדות.
בכל המקומות זה לא הצליח - במלון היה לי תדפיס של ההזמנה עם סוג החדר, ברכישת המכשיר בדקתי את החשבון והם הקלידו את סוג המכשיר היקר יותר שהתלבטתי לגביו..ובמסעדות - כמו פה:חשבון אחד ו..שבע עיניים..
מה שחשוב זה לבדוק!!
יתכן שמנסים זאת יותר על תירים מאשר על מקומיים, מהסיבה הפשוטה: זה יותר קל , מה גם שלתייר אין מספיק זמן להתלונן..
לגבי ה"קונקשן": זה פעם ככה ופעם ככה וכנראה פשוט ענין של מזל.
לפי תכנית הטיסות, היו לנו בשיקגו כשעתיים לעבור את כל התהליך כולל הגירה ומכס, ושיקגו כידוע, הוא לא שדה קטן והתורים בו ארוכים מאד. אבל למרות כל התורים וגם הצורך במעבר טרמינל וצ'ק-אין מחודש לטיסת אייר-אלסקה לאנקורג', גמרנו את כל התהליך ב"כשעה פלוס" בלבד. שמחים וטובי לב התיישבנו לחכות לטיסת ההמשך, אבל "בשל תנאי מזג אויר קשים ועומס התעבורה האוירית באזור שיקגו" (כפי שהסבירה הדיילת האדיבה) טיסת אייר-אלסקה התאחרה רק בשלוש שעות תמימות... היה לנו ממש הרבה זמן לשרוף בשדה התעופה. אגב, גם בנסיעה הקודמת, בטורונטו, עברנו את כל תהליך הכניסה לארה"ב בשעה ורבע. אבל יש גם מצבים כמו שהיו לכם. המסקנה: הכל תלוי במזל...
אני נהנית מאוד לקרוא את כל החוויות שלכם וכמובן לומדת רבות מכך.
בקשר לטיולונים, כיוון שיש לי שני ילדים בגילאים הללו, רציתי לדעת האם ראיתם בוול מארט גם טיולונים פשוטים כפולים (לתאומים) ?
מה שלומך? איך היה? האם פרסמת כבר את רשמיך? האם פיספספתי?
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על כל המידע הרב שנתת לגבי הקרוואנים. הרשימות שלך ליוו אותנו במהלך הטיול, ובמיוחד בתחילתו.
לגבי הערתך,
מסכימה איתך ב- 100%. לכן, אני חוזרת ומציינת שהחוויות שלנו קשורות לזמן ומקום ספציפיים. לא בהכרח צריך להסיק מכך על הכלל. אני מאחלת לכל מטייל שקורא חוויה לא נעימה, שאצלו יהיה אחרת. בכל אופן, כשמדובר ב- JFK, כנראה שצריך ללכת על בטוח...
ואני ממש שמח שהצלחתי (יחד עם כל השאר) לעזור במקצת בהוצאת הטיול שלכם לפועל. כשמישהו כותב לי שעזרתי לו בטיולו באמצעות החומר שלי, זה פרס אמיתי ששווה את כל המאמץ שבכתיבה...
דוד
דוד פרנקל.
///"לטייל בקרוואן" - הבלוג שלי (סיפורי מסע, מידע, טיפים, המלצות ודעות בקשר לטיולים בכלל וטיולים בקרוואן - בפרט):
http://blog.tapuz.co.il/caravan
מצטערת, לא ראיתי! אבל, גם לא חיפשתי...!
אם זכרוני אינו מטעה אותי, באורלנדו (מרובת העגלות) ראיתי טיולונים כאלה מהסוג שקונים בוול-מארט (מזהים אותם בקלות ), שחיברו אותם לטיולון כפול. אני בטוחה שגם את החיבור הזה ניתן לרכוש בוול-מארט, או לפחות לקבל מהם הדרכה, לגבי היכן ניתן לרכוש. בכל מקרה, בפארקים ניתן לשכור עגלות כפולות, שעולות קצת יותר.
אפילו לא הייתי בכיוון של פרנואידיות..פשוט על תירים יותר קל לנסות לעבוד. אני לא מחדשת כלום. בכל מקום על המקומי יותר קשה לעבוד.
ההפסד יכול להיות רק כספי..אין פה שום סיכון.
בתור אחת שמכירה את מנהטן כמעט כמו את כף ידי ועוד אי אלו מקומות .. ואפילו ההומלסים של סאן-פרנציסקו לא מפחידים אותי..זה ממש לא במקום.
[עודכן ב:22 יולי 2008 15:55:]
"הטוב אשר ישיג את הכלל הוא השכר למעשי הפרט".
סמן להדפסה
הוספת תגובה
13. מצטערת אם השתמע מדברי, שאת הפרנואידית!תגובה ל - 12
המון תודה על הטיפים המפורטים והמנומקים.
אני זוכרת שרשור בו כמדומני את התייעצת לגבי שמוש בעגלה ודווקא אני אמרתי משהו על זה שילדים גדולים אולי לא ירצו עגלה. כעת אני עצמי מתלבטת בשאלה. הצעיר שלי יהיה בדיוק בן 6 כשנגיע לניו יורק. כשאמרתי משהו על נוהלי ההתנהגות בשעות העומס בניו יורק פרץ הלז בבכי מר והביעאת חרדתו שילך לאיבוד. אולי בחרתי עיתוי לא מתאים לנושא. מכל מקום- הברנש שלי הוא די מגודל. האם את יודעת עד איזה משקל ניתן להושיב ילד על טיולון? לחליפין- יש איזה ריתמה או רצועה, וכמה שזה מעורר אסוציאציות לא נעימות( כלב..) זה אולי יעיל ונותן בטחון ברכבת התחתית הרש אאור. משהו יודע על זה משהו?
שאלה נוספת- היכן רוכשים את האזיקונים המדוברים? אני מניחה שלא תשלחי אותי לחנויות סאדו מאזו..
הי ,
מאוד נהנתי לקרוא אתסיכום הטיול שלך.
ממה שקראתיאני מבין שחלק מהטיול היה עם קראוון. ומאחר ואני אשתי והילדים חשבנוגם על חווית הקראוון, אשמח לדעת קצת על החלק הזה של הטיול.
מאיפה לאיפה נסעתם, ובכלל איך היה
אז בעניין האזיקונים קיבלת תשובה... (רצוי לרכוש את הדקים).
בעניין הריתמה, אני לא יודעת! אבל בפארקים באורלנדו, ראיתי כמה ילדים (לא הרבה!) מסתובבים איתה. היום עושים ריתמה שמתלבשת על הילד כמו תרמיל גב קטן שנראה כמו דובי פרווה קטן. אני לא יודעת היכן רוכשים כזה.
גם בענין המשקל על העגלה, לא אוכל לעזור לך, לצערי! גם ביתי נראתה "גדולה" על העגלה, אבל היא אהבה אותה אהבת נפש. אז כנראה שבכל זאת היה לה נוח. כמה פעמים היא אפילו הצליחה להרדם בה...
אולי תוכלו לאסוף את הטיולון שלנו ממחלקת "אבדות ומציאות" בשדה התעופה בן-גוריון .
מה שקראת זהו רק תחילתו של סיכום הטיול. תוך כדי התאוששות מהטיול והתארגנות, אני מנסה למצוא זמן לנסח בצורה טובה וברורה את חוויותינו, תוך מתן דגש לנושאים שעלו בפורום.
הפרק הבא, יהיה תחילת הטיול שלנו: 10 ימים באורלנדו (ללא קרוואן). רק אח"כ יגיע סיכום המסע בקרוואן (שיחולק, כנראה, לשני חלקים - מדובר ב- 30 יום).
בקצרה (מאוד):
נסענו מאורלנדו, דרך החוף המזרחי, בלו רידג'+סקיי ליין, פנסילבניה (האיימיש), מפלי הניאגרה, מדינות ניו אינגלנד עד ניו-יורק. במילה אחת: היה מדהים!
מתי אתם מתכננים לצאת?
אם זמנכם דוחק, אתה יכול לכתוב למייל האישי שלי.
האם ניתן לקבל פירוט לאזור ניו אינגלנד בהתייחס לשמות העיירות שביקרתם בדרך וכן אטרקציות לילדים מעל גיל 10 אם ראית משהו מתאים.
תודה"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת, סמוי מן העין". הנסיך הקטן
כבר מזמן הזהרתי לגבי טיסות הפנים משם. אף על פי שמספר גולשים פה חושבים אחרת.
עדיף לנסוע מניו ארק.
אנחנו הגענו שעתיים וארבעים דקות לפני הטיסה לאורלנדו והיינו באטרף של זמן מכיוון שההליך כולל מסירת המזוודות והבידוק לקח לנו שעתיים וחצי. רצנו כל עוד נפשנו בנו לטיסה והגענו שניות לפני סגירת הדלתות.
עדיף לא להיות בין אלה שמחמיצים את הטיסה ולהמתין בשלווה למטוס."אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת, סמוי מן העין". הנסיך הקטן
סמן להדפסה
הוספת תגובה
25. אתרים לביקור עם ילדים באזור לינקולןתגובה ל - 24
23/07/2008 09:54
ברוך
60 הודעות עד כה
הי גלית,
אני חושב שעניתי לך חלקית בפורום טיולי משפחות אבל אני יכול קצת להרחיב מטיול שאנחנו היינו לפני שנה.
אתרים מומלצים לטיול עם ילדים - התגוררנו במוטל בלינקולן במשך 3 לילות, להן האתרים המומלצים לדעתי:
פארק מים - http://www.whalestalewaterpark.net/
פארק שעשועים לילדים מעט קטנים יותר - clarks trading post
פארק שעשועים מעט רחוק יותר - לא היינו Attitash
מסלולי הליכה יפים שעשינו - כל אחד כשעה עד שעתיים:
gorge flum
lost river gorge
עליה להר קנון וסיור בפסגתו - http://www.cannonmt.com/
נסיעה באופנים במסלול מהר קנון ללינקולן - כ 4 שעות , רוב המסלול בירידה מתחילים ממורדות הר קנון לצד הכביש במסלול שמיועד רק לרוכבים , לאורך אגמים ונופים. שכירת האופנים בלינקולן מול המקדונלד'ס, מסיעים אותכם לנקודת ההתחלה ואתם רוכבים להנאתכם חזרה.
זמן משוער כ 4 שעות.
לעונג יהיה לי לשתף אותך בחוויות וברשמים מהטיול המשפחתי שלנו לניו אינגלנד!
אני זוכרת לך חסד נעורים!
בתחילת דרכי בפורום, ליווית אותי צעד אחר צעד (גם אם את לא זוכרת), בכל הקשור לנושא הסבוך שנקרא "אורלנדו". תשובותייך המפורטות, המנומקות והענייניות, היו מקור נהדר למידע, שכל כך הייתי צמאה לו.
במהלך הטיול שלנו, חווינו חוויות רבות, ורשימת הטיפים מאוד ארוכה.
כפי שכבר כתבתי יש בכוונתי לכתוב הכל בצורה מסודרת "לרווחת הציבור".
אבל... זה יקח לי קצת זמן (החופש! החופש! החופש!).
עד כמה זה דחוף לך?
מתי אתם נוסעים?
לאן בדיוק?
אם יש לך שאלות ספציפיות, שימקדו אותי, אוכל לענות לך מייד?
תוכלי לכתוב ישירות למייל.
אז זהו,אנחנו מתכננים לצאת בסוף ספטמב ל 3 וחצי שבועות כאשר מתוכם אנחנו נהיה שבוע, כנראה, בניו יורק (אחותי גרה שם).
עוד 3-4 ימים באורלנדו כאשר חשבנו את בדרך חזרה לניו יורק לעשות בטיול קראוון.
כמה בעיות שעלו עם המחשבה הזו...
1. אנחנו עם תינוק בן 3 חודשים (בזמן הטיול)ועוד שני זאטוטים בני 4 ו 6. אחנו מאוד חוששים שהקראוון יהיה קצת קשה מידי עבורם.
2. אין לנו מושג איך לברר עלויות, בלת"מים, לינה מסודרת ובטוחה לאורך כל הדרך.
3. מה יש לראות בדרך.
4. הזמן שמוקצב לנו לנסיעה כזו הוא בערך שבוע, האים זה שווה לתקופה כזו קצרה.
5. כמה, פות או יותר זה מייקר לעומת השכרת רכב ולינה במוטלים?
בטח נהיה לך קצת כאב ראש... אבל אשמח לקבל את חוות דעתך למודת הניסיון
ודאי שאני זוכרת. הכל. אני זוכרת גם שהתפלאתי איך מסתדר לכם לצאת לחופשה ביוני ואת תשובתך.
ובכל מקרה, את ודאי כבר מכירה אותי. מדובר ביולי 2009 אז ודאי שיש לי זמן. זו סתם היסטריה פולנית.
הכל מתחיל לקרום עור וגידים מול העיניים שלי בעזרתו הנפלאה של מוני שכבר כנראה התרגל לקריאות החירום שלי לתכנון עבור חופשה בעוד שלוש שנים. ככה זה.
בקיצר, אחכה שתעשי את הדברים בקצב שלך, אבל אשמח אם תזכרי ששאלתי. לאחר שתכתבי את המידע, אשלח לך דוא"ל ישירות בהתייעצות לגבי המסלול.
תודה מראש,"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת, סמוי מן העין". הנסיך הקטן
תודה על תשובתכן. בני הצעיר כבר הצהיר שעגלה זה לתינוקות. המתוק הזה ביקש שיהיה לו פעמון שיוכל לצלצל בו למקרה שיאבד. חביב, נוגע ללב אך לא ממש פרקטי במנהטן. אני חושבת שפשוט נחזיק בתרמיל איזה רצועה צבעונית לשעות העומס, שאם המצב יראה צפוף ממש נחבר ילד לאב או אם. כמובן שיהיו פתקים עם פרטים מזהים. היתה בשרשור ששלחה סוזי הצעה על ווקי טוקי, הבעיה שכידוע הילדים ובוודאי הצעירים שבהם לא תמיד הולכים עם תיק. הרי לכן להורים יש גב.אני חושבת שברכבת התחתית נקפיד על הנוהל הקרבי שלנו השמור למצבים אלה, יש סדר הליכה, האב בראש ואני תמיד במאסף סופרת ראשים חביבים. וכמובן שיהיו לפחות 3 טלפונים ניידים. אני חושבת שבעיקר נצטרך להרגיע את חרדתו של הצעיר. ואם הוא ירצה עגלה נשמח לקנות. אגב ערבה, לנו היה טיולון שמה זה ראה את חצי העולם איתנו ובעצם זה הטיול המשפחתי השני ללא עגלה בכלל. וואו...אבל הקודם לא היה במקומות הומים. רק טבע, טבע, טבע.
התשובות:
1. כפי שכבר אמרתי, רבות דובר בפורום על יתרונות/חסרונות הקרוואן. זהו ויכוח שאין לו סוף ואין לו תשובה! כל משפחה לגופה. זהו הטיול השלישי שלנו בקרוואן (השניים הקודמים היו באירופה), וידנו עדיין נטויה. אפילו אני, שכל כך אוהבת סוג כזה של טיול, לא יכולה להרשות לעצמי, ולהמליץ לך עליו. הפיתרון היחידי למהססים, הוא , אולי להתנסות. ואם כבר הזכרת ילדים קטנים, הרי שכאן אני יכולה להגיד לך שיש לקרוואן יתרון גדול: הבית פשוט הולך איתכם לכל מקום, הכול זמין (הבגדים, האוכל, השירותים המשחקים וכו'), אין צורך לארוז/לפרוק מזוודות ל-5 אנשים בכל בוקר/ערב. יש לי הרגשה שעם הילדים לא צריכה להיות בעיה. אבל אתה צריך לחשוב גם על עצמך. אני מניחה שאתה הולך להיות הנהג, ולכן דבר ראשון חשוב שתברר עם עצמך, אם זה מתאים לך.
2. בעניין לינה - אם רוצים ללכת על בטוח, צריך לעשות שעורי בית לפני הנסיעה. אין צורך להזמין מקומות מראש. לי הייתה רשימה שהכנתי בבית: היה קמפ אחד עיקרי (כולל כתובת מדוייקת ומס' טלפון), שתוכננן כיעד ללינה באותו יום, ועוד כשני קמפים לפניו (למקרה שנתעייף), ועוד כשניים אחריו (למקרה שנרצה להתקדם). לקראת צהריים הייתי מתקשרת לקמפ המיועד, לוודא שיש מקום (כמעט תמיד היה!).
3. האם יש מה לראות בדרך? שאלה קשה, בשביל אחת שחושבת, שברוב המקרים הדרך ליעד, הוא הטיול עצמו. איפה שלא תזרוק אבן, תמיד יהיה מה לראות. לפעמים דווקא המקומות הצנועים שלא נמצאים בראש רשימת המקומות המתויירים ביותר, הם המקומות הקסומים. אנחנו עלינו צפונה מאורלנדו, דרך החוף המערבי של פלורידה, אח"כ על החוף המזרחי עד צ'רלסטון, אח"כ עזבנו את קו החוף מערבה לטובת הבלו רידג', בואכה וושינגטון. אם יש לכם שבוע אתם יכולים להתמקד רק בחוף המזרחי. בקטע שאנחנו היינו מאוד נהננו, ואני בטוחה שגם מצפון לו, אפשר למצוא נקודות עצירה יפהפיות.
4. שבוע הוא זמן טוב למי שרק רוצה לנסות קרוואן. מצד שני לוקח יומיים-שלושה כדי להתרגל לקונספט. אני יודעת שיש אמריקאים ששוכרים קרוואן רק לסוף שבוע...
5. גם בעניין הזה הדעות חלוקות, ולי מאוד קשה לעשות את ההשוואה. הקרוואן הוא כלי רכב שזולל דלק באופן מיוחד: כדולר לכל מייל. אשמח אם מישהו יתקן אותי (דוד פרנקל! HELP!). עלות קמפים היא 30-40$ בממוצע ללילה (היו גם ב- 90, והיו גם ב- 20...).
עכשיו אני רגועה!
עכשיו אני בטוחה שאוכל לעזור בשלווה ובנחת!
לפני כשנה, שרק נכנסתי לפורום, היה לי מן צורך כזה, להתנצל על כך שבאוגוסט 2007, אני שואלת שאלות לגבי טיול שיהיה ביוני 2008. אח"כ גיליתי את סוזי'לה, שתכננה לאוגוסט 2008, ושמחתי לדעת שאני לא המשוגעת היחידה. אח"כ גיליתי את אורלי היקרה, שעדיין מתכננת לספטמבר 2008, ואת שושי, וכן אלה, וכן הלאה.
נראה לי שאפשר לפתוח מועדון סגור, רק למשוגעים שמתכננים טיול שנה מראש (ויותר...).
אם אני מתחילה לחשוב על הטיול של מאי 2010, נראה לך שיקבלו אותי למועדון, או שזה כבר מוסד פסיכיאטרי.
אל תחששי שאשכח, כמו שכתבתי, אני זוכרת לך חסד נעורים.
ערבה, התייחסותי היא רק למה שביקשת אותי - מחיר הדלק. למרות העלייה העצומה במחיר הדלק בשנה האחרונה, לדעתי בעניין זה קצת הפחדת את השואל יותר מדי: בטיול האחרון לאלסקה שילמתי עבור דלק כ- 48 סנט למייל (עשיתי חישוב מדויק כי אני תמיד נשאל בנושא זה...). ואלסקה יקרה במיוחד בתחום הדלק, כך שאני מניח שבמדינות הדרומיות (ככה מכנים באלסקה את כל מדינות ארה"ב חוץ ממנה...) הממוצע למייל קרוב יותר ל- 40 סנט.
מעבר לכך אין לי כל הערות לכל הדברים הנכונים והיפים שכתבת.
ולקובי: כתבתם שאין לכם מושג איך לברר פרטים שונים בנושא טיולי קרוואנים. אני מציע שתעיינו בבלוג שלי כי כתבתי אותו על שלל הכתבות שבו במיוחד כדי לתת לאנשים מושג ולענות על שאלות, כולל תיאור מפורט של מסלולי טיולים בקרוואן שעשינו. ויש שם הרבה אינפורמציה. פשוט אין תחליף לקריאה יסודית. אפילו לא שאלות ותשובות קצרות בפורום זה או אחר:
ערבה,
אני מצטרף ליתר חברי הפורום המשבחים, אכן דבריך מאוד מועילים וענייניים. זו בכל זאת חופשתנו הראשונה הגדולה ואנחנו קצת נרגשים, חוששים ותמיד טוב ללמוד מבעלי ניסיון... במיוחד לאלו שיש להם סבלנות לקציות כמונו....
אנחנו (לפחות אני) לא עושים פה השוואות מי יותר ומי פחות. זה שאת נכס לפורום זה לא ענין יחסי אלא אבסולטי. גם אם יש לך עוד הרבה מה לראות ולהתנסות בארה"ב אז אני חושב שהפורום מרוויח הרבה לא רק מהטיפים,חוויות ועצות שהעלית ואולי עוד תעלי כאן שכתובים גם בצורה שנעים ונוח לקרוא אלא גם מדרך איסוף המידע היסודית של
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
), שחיברו אותם לטיולון כפול. אני בטוחה שגם את החיבור הזה ניתן לרכוש בוול-מארט, או לפחות לקבל מהם הדרכה, לגבי היכן ניתן לרכוש. בכל מקרה, בפארקים ניתן לשכור עגלות כפולות, שעולות קצת יותר.
