|
| 2. נחיתה "רכה" בדלהי - למה לצפות ? תגובה ל - 1 |
17/09/2008 11:07   |
| |
 nemrut |
 122 הודעות עד כה |
|
|
מילת המפתח היא סבלנות.
הכל תלוי בך. אם זו פעם ראשונה שלך בעולם השלישי, דלהי היא בפירוש אחד המקומות היותר מעייפים למפגש ראשון ולקאלצ'ר שוק רציני ביותר. אבל זה לא אומר שאתה מרגיש מאויים פיזית. אתה לא נוחת בלאגוס או בבוגוטה. זו אסיה וזו הודו.
למה לצפות? תלוי בשעה ובחודש שאתה מגיע. אבל באופן כללי, בלגן. מזג אוויר חם בד"כ ולח. המון רעש. אבק ופיח. טינופת. עוני קיצוני. המון המון אנשים. חלק גדול מהם פשוט יעמדו ויסתכלו עליך. וריח מאוד חזק (שאחרי שנים אתה מתגעגע אליו, "הריח של הודו").
אל תשכח, ואת זה הייתי מדגיש: מקום הנחיתה, בכל מקום בעולם, והדרך לעיר הסמוכה, הוא גן העדן של הנוכלים והרמאים המקצועיים. כמו שתיירים מחו"ל מגיעים לארץ וישר מותקפים ע"י כל מיני מאכערים ונהגים רמאיים, זה בדיוק אותו דבר בכל מקום בעולם.
בקיצור, סבלנות. לא לרוץ לשום מקום. להתכונן מראש לכמה פעולות פשוטות:
1. החלפת מעט כסף בשדה התעופה. את היתר להחליף במקומות נוחים בהמשך.
2. נסיעה זולה לעיר. לא לקפוץ על הסרסור הראשון שמתנפל עליך, ומבטיח (אפילו בעברית) ש"אני הכי בסדר". עדיף מהתחנה המסודרת.
3. בעיני הכי חשוב: לא להתגלגל למיין באזאר. אני יודע שהרבה מטיילים עושים בדיוק את זה, ישר לפגוש את כל החבר'ה ולהרגיש "בבית". המיין באזאר, במפגש ראשון, ייראה כמו גיהנום. עדיף בפירוש להתכוון למקום יותר רגוע בדלהי.
4. אם יש יכולת תכנון - אולי אפילו לא לעצור בדלהי, אלא להמשיך לתחנת רכבת ולצאת הלאה. נניח לאג'מר (פושקאר) או משהו דומה. זה כבר תלוי במסלול.
5. כל הציוד עליך. כזכור, השעות הראשונות הן השעות של הנוכלים והגנבים מסביב.
6. לא לבוא בהרגשת "אנטי". זו לא מלחמה. לא תכניע את הודו. לא באת לשם כדי לריב. עם הזמן תתרגל לתרבות המקומית. אנשים מנדנדים כל הזמן (הם חמודים אבל אלופי העולם בניג'וס), ומסתכלים עליך כל הזמן, ושום דבר לא ישנה את זה. פשוט לא להתייחס ולהתעלם אם זה עולה לך לראש.
ושוב: סבלנות. הכל באיזי. לאט לאט. עד שמגיעים לחו"ל, ואחרי נסיעה ארוכה, שום דבר לא בוער אם ייקח לך עוד חצי שעה. אפילו אם כל העולם ואחותו יושבים לך על הראש וצועקים, הלו מיסטר, וונט טקסי? לא להיבהל.
טיול נעים.
[עודכן ב:17 ספטמבר 2008 11:17:]
|
|
|
|
| 3. נחיתה "רכה" בדלהי - למה לצפות ? תגובה ל - 1 |
17/09/2008 11:12 |
| |
tinbal76 |
90 הודעות עד כה |
|
|
צפה להיתקלות ראשונית בנהיגה ההודית: שום סדר, שום הגיון, כאוס מוחלט. למיין בזאר תגיע לפנות בוקר וסביר שלא תהיה שם פעילות רבה למעט כמה פרות משוטטות. אבל כשתקום ותצא בבוקר:
ליכלוך, המולה מטורפת, ריקשות, מכוניות, אנשים, פרות כולם יחד ברחוב לא מאוד רחב. סירחון (שמשום מה כבר לא מרגישים כשמגיעים לדלהי בפעם השניה), רעש, המון רעש.
כן, יש הלם. כן, זה לא משהו שראית עד היום, אבל... זה לא כל כך נורא.
יש מי שמאוד מזדעזע ויש כאלו שמיד רוצים לחזור הביתה, צריך לעבור את זה, לנסוע כמה שיותר מהר למקום אחר (דרהמסלה נניח), שקט יותר, וכשתחזור לדלהי פתאום לא תבין מה פתאום כל כך הזדעזעת וזה בכלל לאנורא.
אני הייתי כל כך מאושרת מזה שאני בהודו (חלום שהגשמתי רק בגיל 30) שהחיוך לא ירד לי מהפנים ופשוט אהבתי הכל אבל אין ספק שדלהי במיין בזאר בפעם הראשונה זה שוק.
איזה כיף לך  דלהי....
|
|
|
|
|
|
|
| 7. נחיתה "רכה" בדלהי - למה לצפות ? תגובה ל - 6 |
17/09/2008 20:03 |
| |
יעקבס |
 901 הודעות עד כה |
|
|
מי שרוצה שתהיה לו "נחיתה רכה"צריך לקרוא והרבה
זה כמו שלפני הרבה שנים שההייתי לפני גיוס  רציתי קרבי והחברים שלי שהיתגיסו לפני אמרו לי כמה שתתאר לעצמך כמה קשה זה יהיה
תכפיל בארבע וזה יהיה יותר קשה.
ורק שהגעתי הבנתי  למה התכוונו 
לפני הנסיעה הראשונה שלי להודו קראתי המון בגלל החשש מהעוני,מהליכלוך,מההצקות,ממקבצי נדבות וכל השאר
ושהגעתי להודו היית לי הרגשה כאילו זו לא הפעם הראשונה בהודו
אז נחיתה רכה=קריאה רבה  אני ממליץ לקרוא יומני מסע ויש פה הרבה
אז שיהיה קריאה נעימה
|
|
|
|
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
