אפריקה
... היבשת הכי פראית שיש, מזמנת לכם טיולים מרהיבים בטבע נפלא, בעלי חיים, תרבויות מרתקות, ערים שוקקות, וכפרים אותנטים להפליא. המבקרים בה יודעים שמרגע שדורכים בה לראשונה מתמכרים - ואתם מוזמנים להתמכר איתנו. כל המידע שאתם צריכים לגבי טיולים ביבשת השחורה נמצאים ממש כאן בפנים
נגמר לכם הכסף בטיול והצלחתם לשרוד את השבוע האחרון בקייפטאון עם שני דולר בכיס? הלכתם לאיבוד בטרק בטנזניה ולפתע מצאתם מקומי נחמד שעזר לכם? ספרו לנו על זה!
בחג החנוכה הקרוב תעלה באתר כתבה על הניסים הקטנים/גדולים שקורים לנו בטיולים. שרשרו מתחת להודעה זו את סיפור הנס הפרטי שלכם, מה בדיוק קרה, איך הרגשתם וכו'. אם יש תמונות להמחשה אז בכלל שיחקתם אותה...
הניסים המפורטים והמרתקים ביותר יתפרסמו בכתבה המרכזית בחודש הבא.
סמן להדפסה
הוספת תגובה
2. הנס שקרה לי בטיול-הקפצה הקפצה ואין סיפורים?תגובה ל - 1
16/11/2007 08:30
hאורי
5202 הודעות עד כה
כתבתי סיפור אחד אפריקאי בפורום ארופה-שמקומו כאן,כי בארופה כמעט שלא קורים ניסים.בארופה הכל מסודר,זמין,ופתיר עם כרטיסי האשראי והתיקשורת.אבל באפריקה? אני ממש מופתע מכם.ביקשתי מהנהלה להעביר אותו לכאן,אמרו שאעביר בעצמי. אז אחרי הקפה אעביר בשביל לפתוח לכם את התיאבון .מה קרה לכם? אירופה זה בשביל "חנונים בורגנים ומדושני עונג" לאפריקה נוסעים אנשי התעוזה, התושיה ולהם קורים ניסים,ויוצאות להם תמונות לחנוכה מהזה יפות. מי שמחפש הרפתקה מקבל אותה באפריקה וגם ניסים כל הזמן.בתקוה לקרוא כמה סיפורי ניסים שקורים כל הזמן שם ואפילו בדרך לשם. ---אורי מאחורי ההר,זה לא אותו דבר.
"ההכרח הוא אבי ההמצאה"
דהרנו מהררה לקאריבה, בכביש היחיד ששרד תקין .הכביש נשמר עבור התיירים מכניסי הדולרים.אש בערה בסאבנות. באחת הפעמים שירדתי לצלם ענני עשן מרהיבים המאיימים לחסום את דרכנו צפונה,מעדתי. תא הבטריות במצלמה נפתח, שתי בטריות קטנטנות אבדו בתוך העשביה כמו מחט בערמת השחת. תייר בלי מצלמה,ביחוד אני, זה מישהו אומלל מאוד.חבורת הלבנים במלונות התגייסה לעזרה.אבל באף מלון בקאריבה בחנויות התיירים ובכל זימבבווי(לשעבר רודזיה) לא היו בטריות כאלה בנמצא.הארץ הזו שכאשר הייתה רודזיה ההכנסה לנפש היתה הגבוהה בעולם היתה לארץ חרבה.כמו בכל ארצות המחסור, יש דברים אפילו פשוטים, שאין להשיג. "שמע" אמר לי חוואי גולה אחד על כוס בירה מקומית."כמו שאתם נראים בטח הבאתם סיגריות מתוצרת חו'ל למתנות וטרייד אין, אולי זה מה שישיג לך את הבטריות הנדירות.קיבלתי את הרמז,הוצאתי קופסה זהובה של בנסון אנד הדג'ס והחלקתי אליו."כן" , אמר "בנסון את הדג'ס כאן, יעשו לך את נס החנוכה. אני לא מעשן, אבל עם חפיסה אחת אתה קונה חצי יום טיול בסירה שלי על הימה ואל האיים הקטנים עם החיות שנלכדו בזמן הצפת העמק.החלקתי עוד קופסא גם בשביל יפתי.
"אין ארוחות חינם"
למחרת עלינו על הסירה,אחרינו עלתה חבורת תיירים צעירים שנראתה מגובשת,אח'כ למדנו שמדובר בקבוצת רופאים מתנדבים בעיקר מאנגליה. י לצערי אין לי תמונות מהמסע המרהיב הזה שבמהלכו עקבתי אחרי יפיפיה קצוצת שיער עם בגדי ספארי ואפודת צלמים בצבעים תואמים לעיניים שלה. בין צינגלה לצינגלה היא ירתה צילומים עם תותח הניקון שלה(24 בטריות בתחתית)-כאילו אין מחר.אמרתי לאשתי "הנה ג'יין פונדה שלנו"."כן", אמרה אישתי: "אני ניגשת איתך, שלא תוכל תגיד אחר כך, תכירי את ג'יין פונדה שלי".כשפנתה הסירה לחזור קמנו התישבנו לידה ושוחחנו,סיפרה כמה מסכנים האנשים כאן, סיפרתי על הבטריות בערמת השחת ולא קיבלתי תגובה.איין מתנות חינם בארץ המוכה הזו-רק רפואת חנם.הוצאתי את החפיסה הזהובה הצעתי לה אחת. העיניים הירוקות זהרו."בנסון בזימ'?-הכל אני מקבלת בחבילות מהביית אבל את הסיגריות שלי, הם תמיד גונבים.עבור סיגריה אחת תקבל בטריה." "קבלי קופסה בשביל ארבע" הצעתי בחביבות והעסקה נחתמה בנשיקה.כשירדנו היא לחשה לי בשקט באוזן: "באמת שהיית מקבל ממני בטריות במתנה, אבל אתה הבאת את הלחם למסעדה." נו מה לעשות?-- אין ארוחות חינם.
אורי
שמורת בווינדי, אוגנדה. סוף סוף הגיע שיא הטיול- המפגש המרגש הצפוי עם משפחת גורילות הרים. הרגשתי לפחות כמו דגלאס אדמס ב"הזדמנות אחרונה לראות". במקרה שלי, צלמת נשיונל ג'אוגרפיק לא ממומשת, "הזדמנות אחרונה לצלם". שיעורי הבית הוכנו (הביאו לי מארה"ב את הספר "גורילות בערפל"), מאמץ נוסף הושקע באירובי בחודשים האחרונים כדי לא לעשות פאדיחות בטיפוס הממושך שאמור להיות חלק מהעניין, הון לא צנוע בכלל הושקע באישורים לצפיה בגורילות, וכמובן 3 פילמים ברגישות 1200 אסא או משהו כזה נרכשו ובדאגה רבה הוצאו מהתיק לפני כל מכונת שיקוף בשדות התעופה (הסברים למי שצריך - את הגורילות ביער האפלולי אסור לצלם עם פלש, והפילמים האלה נהרסים ברנטגן). ודווקא הייתי בסדר הפעם (לקח מטיול קודם) והבאתי סט נוסף של סוללות לטיול, אלא שיום לפני הביקור המיועד גם הסט הנוסף גילה סימני מצוקה קשים. מה עושים? הפכתי כל חנות בכפר וגם לא התביישתי לפלוש ללודג'ים היוקרתיים שבאיזור בחיפוש אחרי הסוללות, ולשאול כל תייר שנקרה בדרכי- אך לשווא. האמנם תשבוק מצלמתי והגורילות יישארו בזכרוני בלבד (לא משהו שאני סומכת עליו במיוחד)?.
ובכן רבותי. במשך יום שלם, ופילם וחצי של גורילות לתפארת, החזיקו הסוללות בזכות ביטול הפוקוס האוטומטי. מאז נחוג אצלינו טקס הדלקת פילם וחצי ביום השנה לאירוע.
Gorilla1.JPG(גודל:17.00KB)
Gorilla2.JPG(גודל:13.78KB)
Don't panic
סמן להדפסה
הוספת תגובה
6. הבטחתי ואני מקיים.וגם הניסים שלי היו בתחום הקופיםתגובה ל - 5
17/11/2007 12:07
hאורי
5202 הודעות עד כה
נס ראשון
הפסח היה הביל,בכדי להמלט תפסנו דיל של "רגע אחרון" לדוברובניק.טיסה קצרה, צוות סימפאטי וישראלים מכל הזנים.היתה אוירה של בית, למי שהיה צפוף ברגליים יכול היה למצוא שורות שלמות ריקות. המלון, מבנה בטון קרואטי מגאלומאני, שריד המשטר הקודם . מעליות מקרטעות, חדרים עצומים,מרפסות מוצלות אל הים.פקידי קבלה נבחנים, ארבעים ישראלים אנרגטיים וארוחות בוקר ענקיות עמוסות נקניקיות. בוקר אחד ירדנו בשבע אל חדר האוכל הריק לקפה ראשון ואינטימי. ירדנו לפני שיגיע העדר המורעב ולפני הצעדה בטיילת, אל מפרץ החלומות שלנו.במפרץ היה מעגן סירות עתיק וחרב אשר ידע כבר ימים טובים יותר ווילה נטושה מעליו. רצינו לקנות את הבית, כבר סיכמנו עם סוכנות בעיר על מחיר מצחיק של20.000 דולר ושנבוא לקראת הצהרים להמשך משא ומתן. בפינה הכי רחוקה של חדר האוכל העצום, שתינו בנחת את הקפה .נכנס זוג בשנות הארבעים לחייו.הגבר עם כרס, גופיה, חריץ אחורי של אינסטלטור, שפע גורמטים ועם זוגתו המחומצנת והצלוליטים הארוזים בטייטס ירוקים.צעדו ישירות אלינו,לא שאלו רשות, תפסו שולחן קטן, חיברו לשלנו, העבירו את הסכ'ום והכיסאות וגילו את המבט הרצחני מאחרי המשקפיים של זוגתי. הגבר חייך בנעימות עם שיניים צחורות הושיט את ידו והציג את עצמו:"אני אבי,ערס לייט,עם באסטה ברמלה". המחומצנת ירתה בפנים רציניות: "סימה" ."חסרים עוד כמה נתונים קלים" אמרתי. "יאללה בסדר" ענתה "וגם כן פריחה" -שברה את הקרח. לכל מצהלותיה של זוגתי הוסיפה בקלילות: "בשביל שיה גם כן ברור, הפרחה השכנה של ....משכונת התקווה". ליד ששת הצלחות העמוסות של הזוג,סיפרנו להם על בית החלומות ועל העסקה המתבשלת . סיפרנו גם על העובדה שדווקא היום בשעה תשע, יש רחפת מקרית לאי מלייט . בעבר לא הצלחנו להגיע למלייט, כעת זו לא העונה והרחפת הבאה תצא אולי כשנחזור הביתה.הם כבר היו באי היפה בשנה שעברה. "מה הסיפור שלכם לקבל החלטה? שוטו היום לאי,ומחר תסגרו.הבית יחכה לכם והשמורה מה זה שווה".דחף אלינו שתי צלחות "תאכלו משהו,קחו מצלמה וסעו לנמל. אני כבר רץ להזמין לכם מונית ומקום ברחפת .אם אין מקום בישיבה, סעו אפילו בעמידה". סיפרתי ששכחתי בגלל הרגע האחרון את המצלמה בבית."תייר בלי מצלמה זה כמו אבי בלי גורמטים" אמרה המחומצנת .פתחה את שקית הניילון הנצחית והושיטה לי את החד פעמית שלה.האי היה נהדר מאז כבר חזרתי אליו שוב. הנופשון שדי חששנו ממנו, נהיה נפלא עם חברים אמיתיים לכל החיים.-----Beachguy------
7. היי בייב, גם הניסים שלי היו בתחום הקופים.תגובה ל - 6
17/11/2007 12:20
hאורי
5202 הודעות עד כה
הנס השני
עברו עשר שנים. אבי עשה כבר שלושה מעקפים וצינטור .השכיר את הבאסטה ויצא לפנסיה מקדמת. מקפיד על דיאטה , רכיבת אופניים שלוש פעמים בשבוע ,נראה ממש טוב. השיל הרבה משקל ביחד עם הגורמטים, אבל נשאר איש שמח ונשמה כפי שהיה, איש עם השכלת שוק ויכולת תגובה וקבלת החלטות מהירה בהתאם. סימה חתולת העל, מקפידה על התעמלות אירובית עם צעירות ממנה בעשרים שנה, עברה קורס בוינגייט ומדריכה בעצמה. שאיבות השומן והניתוחים הפלאסטיים, עשו לה רק טוב. אפילו שקית הניילון הנצחית נעלמה והטייטס מונחים כמו שצריך,הפלטינה הזהיבה לצבע חום זהוב ,כיאה ללביאה אמיתית. הם פרטנרים נפלאים לגיחות חורף לראמבטיקה בשוק הבשר באתונה וחובבי נופשונים מושבעים. החברים הצפונים המרובעים שלנו, מתקשים לעכל את החברות הזו, מישהו אפילו כינה אותם "הבבונים שלכם". כשסיפרתי לאבי על העלאתו לדרגת קוף גדול, חייך ואמר: "באוניברסיטה של רמלה למדתי שאם אתה חושב רע על מישהו, זה בדיוק מה שהוא חושב עלייך. לפי אייקוקה, זה צריך לקחת לך בערך שישים שניות מרגע שפתחת איתו משא ומתן." סימה חתולת העל, מאשרת מייד את התיאוריה: "דווקא איש חביב שונא הבבונים ,זה בנדם עם חושים מנוונים, לא מסוגל לשמוע אפילו את הגליקריה, חדר כושר לא ראה ולא ישוף אףפם וגםכן לא מסוגל לריח שם בכיף את ההורמונים והג'יפה." הנס השני קרה, מפני שלא קנינו את הבית וצריך היה למצוא אלטרנטיבה לכסף. אבי רצה להתחיל לחסוך לפנסיה מקדמת וכך נהיינו צוות לעניין, למשימה (כאילו) בלתי אפשרית. לאבי היה חסכון קטן שצריך היה לצמוח במהירות גדולה. עשרים אלף הדולר של בית חלומותי ושמונים האלף של אבי, אפשרו לנו את המינימום הנדרש בכדי לקנות קרן נאמנות זרה, מנוהלת היטב, שהשקיעה בבורסות בסין.על גודל "הנס" לא אדווח כאן,חוץ מהעובדה שהפנסיה של אבי נהייתה מכובדת מאוד עד הרבה מאוד.מתדמית הפרחה של נמרת העל ,לא נותר כמעט דבר. לפעמים כשהיא תוקעת איזו בדיחה או תגובה מפולפלת, אני סוגר עיניים וקולה מחזיר לי את סימה "הבבונה" של פעם ש "גם כן, מהזה חסרה לי, לא ככה ממי?" ----Sandguy--------
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
הנס שקרה לי בטיול-הקפצה הקפצה ואין סיפורים?
.מה קרה לכם? אירופה זה בשביל "חנונים בורגנים ומדושני עונג" 
מי שמחפש הרפתקה מקבל אותה באפריקה וגם ניסים כל הזמן.בתקוה לקרוא כמה סיפורי ניסים שקורים כל הזמן שם ואפילו בדרך לשם. 
---אורי
נס ליום כיפור 