אין מקום בעולם בו אנחנו מרגישים יותר בבית מ... הבית. המזרח התיכון - האיזור הקטן והמופלא שלנו, קורא לכם לצאת ולטייל. מתלבטים לגבי טיולים לתורכיה
? מתכננים לצלוח את שביל ישראל
? אולי חולות סיני קוראים לכם? כל התשובות לכל השאלות נמצאות ממש כאן.
גולשים יקרים,
עקב עבודות, שמטרתן שיפור חוויית הגלישה באתר למטייל, לא ניתן יהיה לגלוש באתר למשך מספר שעות, החל מהשעה 01:00 בלילה שבין יום שבת לראשון. עמכם הסליחה, צוות למטייל ברשת.
שלום לכולם
לאחורנה חזרתי מירדן מטיול מדהים בפטרה, ואדי ג'ויר וואדי חסה-נחל זרד. הנה הסיפור לכל המעונינים, קצת ארוך אבל שווה קריאה למי שנוסע.
סיפור דרך ירדן
יום ראשון 4.11.07
יצאנו לטיול יוגב, גלסמן, מעיין ובבי. את טיולנו פתחנו בביקור קצר במשרד הפנים לאחר שגילינו שאחד הדרכונים לא בתוקף- לא כל כך מומלץ.
בשעה 15:00 עברנו את הגבול ועלינו על מונית במעבר הגבול עד לואדי מוסה, העיר התיירותית הסמוכה לפטרה. הנסיעה עלתה, אחרי מקח, 35 דינר. הגענו לואדי מוסה, עיר תיירותית ומסבירת פנים בה הרבה שלטים באנגלית ודוברי אנגלית. את הלילה בילינו על גג של מלון בשקי השינה שלנו בתשלום של 2 דינר לאדם ב- VALANTINE INN. ארוחת ערב אכלנו בעיר במסעדת אל ערבי הנחמדה, מסעדת בשר וחומוס. בעיר יש מאפיה וסופרמרקט ואפשר לעשות קניות לימים הבאים. בעיקר מומלץ להכנס למאפיה ולקנות עוגיות טחינה- מעולות!
יום שני 5.11
ב-7:00 הגענו לפטרה (שעריה נפתחים ב-6:30) בטרמפ במחיר 1 דינר לכולנו. סיכמנו איתו שישמור לנו על התיקים ויסיע אותנו אחה"צ ליעד הבא- ואדי גוויר, וכך נפתרנו מהמשקל העודף (לתיקים לא נגרם שום נזק). הכניסה לפטרה עולה 21 דינר לאדם ליום. מומלץ מאוד להביא חומר בעברית מהבית.
את הסיור המלא (14 ק"מ) סיימנו ב-15:00 אך בקצב הליכה מהיר מאוד. מומלץ מאוד לעלות להר פולחן (high place כמו ששמענו כמה אנשים אומרים) ולג'בל א-דיר, למרות הטיפוס המעייף.
ב-15:00 פגשנו את הנהג בואדי מוסה ונסענו לכיוון ואדי ג'וויר. בדרך הוא עצר לנו למלא מים במעיין holy water ביציאה מהעיר, מי שתיה טובים. עצרנו בשובך לקנות אוכל. רוב הערים מכאן והלאה אינן תיירותיות\ מעט דוברי אנגלית ואין שלטים באנגלית. הגענו למנסורה, ממנה אמורה להיות התחלה לואדי ג'וייר- רצוי מאוד להגיע באור יום! הנסיעה עלתה 17 דינר, עם רכב פרטי (לא מונית).
מנסורה היא עיר בדואית הנמצאת גבוה מעל ואדי בוסתן, תחילתו של אודי ג'ויר. בכניסה לישוב צריך לפנות ימינה לכביש אספלט היוצא מהעיירה. 500 מטר אחרי היציאה מתחילה דרך אספלט ישנה ותלולה (לא דרך עפר כבושה כמו שמצוין בכמה ספרים). צריך לבקש מהנהג שיוריד אתכם בכביש זה מספר ק"מ ויעצור למטה ליד מטע זיתים בכניסה לואדי. אנחנו הגענו בלילה אחרי בירבורים, ולכן לא ראינו איזה פניות ישנן בדיוק. כדאי לתפוס נהג שמכיר את הדרך! אנחנו ירדנו בדמדומים מהמונית בתחילת הכביש המוזכר למעלה, ואחרי חיפושים רגליים לקחנו טרמפ עם מקומי במחיק 3 דינר לואדי. הנסיעה בחוסר הודאות בלילה עם בדואי לא הייתה בין החויות המוצלחות שלנו בטיול. נסענו איתו 3 ק"מ על הכיבש ו100 מטר בדרך עפר, עד המטע בו ירדנו. ניתן לישון שם, אבל אנחנו מטעמי ביטחון ומחשש מהאוהלים הבדואים הרבים באזור עקבנו אחרי צינור פלסטיק שחור להובלת מים שעבר במטע וירדנו לואדי, שם ישנו מתחת לסכר קטן. את כל זה, נאמר שוב- כדאי מאוד לעשות באור יום!
יום שלישי 6.11
מוקדם בבוקר התחלנו ללכת במורד הואדי, למרות שהגענו בחושך ולא היינו סגורים לגמרי על המיקום. הלכנו בואדי בערך שעה, עד שהגענו לבולדרים שחסמו את האפיק והיינו בטוחים לחלוטין שהו ואדי ג'וייר המפורסם. מכאן והלאה עקבנו אחרי התיאורים בספר, למרות שלא היו ברכות במעוק ולא היינו צריכים לעבור עם הציוד במים בכלל (כנראה תלוי בעונה).
ביציאה מהואדי, שהמים מנותבים לצינורות והאדי מתרחב, צריך ללכת מימין בתוך הואדי. לאחר בערך 1 ק"מ ישנה דרך עפר לרכב שחוצה את הואדי, לפנות בה ימינה (צפונה) לכיוון האוהלים של כפר פינן. שמה אפשר בקלות למצוא בדואי עם 'טיוטה' שיסיע אתכם לגריגרה תמורת 10 דיבר, וגם זה אחרי מיקוח בערבית בסיסית ובתנועות ידיים. לכאן כמובן חובה להגיע באור. מוחמד לקח אותנו בטנדר הפתוח שלו לגריגרה, כפר קטן מרחק 15 דקות נסיעה, לא דוברי אנגלית. שם מצאנו מקומי שיסיע אותנו ליעדנו הבא- טפילה, תמורת 35 דינר (מיקוח קשה זה היה). בטפילה ירדנו כדי להצטייד באוכל ליומיים הבאים בנחל זרד.
טפילה היא עיר גדולה מאוד, אף אחד לא דובר אנגלית. רצוי לרדת לקנות מצרכים ולבקש מהנהג לחכות, כי לנו היה קשה לדבר שם עם הנהגים. מטפילה עלינו על מונית לכיוון ח'ממת ע'פרה , שנסעה דרך לעבן תמורת 10 דינר. הייתה אי הבנה עם הנהג (מן הסתם, הוא לא ידע אנגלית) וירדנו 7 ק"מ לפני ח'ממת ע'פרה, מעל נחל זרד, ליד ביה"ס בדואי קטן. הטעות הסתברה לטובה ובילינו את הלילה בביה"ס הבדואי עם שני מורים ידידותיים שאירחו אותנו בשמחה ברחבת בית הספר ואפילו נתנו לנו לבשל אצלם במטבח.
יום רביעי 7.11
אחרי לילה מוצלח על הרבה שמיכות, תפסנו ב-6 בבוקר טרמפ בשתלום של 3 דינר, 10 דקות נסיעה עד לח'ממת ע'פרה. ירדנו 300 מטר לפני החמאם ברגל לואדי בירידה תלולה מאוד, תוך התעלמות מעובד חמם שעמד שם בשער והסתכל בנו. בעיקרון נאמר לנו שיש שם בעיות עם המשטרה, שהרבה פעמים תופסים ישראלים ולוקחים אותם למשטרה בכרך, שם הם מלויים לקצין שיורד איתם לואדי ואחרי איזה שעה נותן להם ללכת לבד. אנחנו למזלנו לא נתקלנו במשטרה והכל עבר חלק. אחרי הירידה המלחיצה קצת נגלה לנו גן עדן. בואדי ע'פרה זורמים מים חמים והמון נסיעות חמות- באמת באמת מומלץ!
ירדנו כ-2 ק"מ בתוך הואדי עד לנחל זרד, בהליכה איטית מאוד.
ההליכה בזרד גם היא איטית כי הולכים רוב הזמן במים. לאורחת צהרים עצרנו במפל הגיר היפה. את הלילה בילינו על שפת הואדי, קצת לפני המפגש (בערך 1 ק"מ) עם ואדי קטרה, ליד בריכה חמה ומדהימה לרחצה שעשתה את הלילה פשוט מושלם. הבריכה מהצד הצפוני של הגדה, ורואים זרם חם נשפך לנחלץ בלי בעיה נכנסנו ארבעה למים החמים בגובה ברך ובילינו שם את הערב. מומלץ ביותר לישון שם, חויה אמיתית. על הגדה שפע מקום לינה ואפילו מעגל מדורה ישן.
יום חמישי 7.11
את היום האחרון התלחנו במקלחת חמה מאוד המעיין המקלחת, 200 מטר אחרי הלינה, מדרום לנחל. זהו היום עם מרבית ההליכה בזרד, ואכן הלכנו מהר מאוד כל היום וסיימנו בשעה 15:00. בסוף הנחל חיכה בדואי שהציע להסיע אותנו למעבר הגבול. המקח התחיל ב-50 וירד ל42 דינר. בדרך עוברים בצ'פי, עיר של חקלאים. לא מקום להתעכבות ארוכה משום שכל הילדים שם מאוד סקרנים. חוץ מזה- אל תבנו שם על קניות הבייתה, אין שם איפה. הנסיעה לגבול ארכה שעתיים וחצי. אם אין אף אחד ביציאה נהחל, אפשר ללכת ברגל עד צ'פי ומשם לתפוס מונית.
ועוד-
*ציוד: נעלי מים/שורש, נעלי הליכה (רצוי ללכת במים עם נעלים, המסלולים ארוכים והשורש לא מותאמים מספיק לנשיאת ציוד כבד), פנסים, חבל, אוכל מהבי (טחינה, אורז, פסטה, טונה, חלוה). ירקות ולחם קונים שם, גם שימורים ניתן אבל באיכות לא משהו.
*כסף: לנו, ארבעה, הטיול עלה 500 ₪ לבן אדם, כולל אוכל, פטרה, נסיעות ומעבר גבול. צריך להחליף כסף מעבר הגבול, אפשר גם בצד הישראלי וגם בצד הירדני.
*מומלץ מאוד להביא שיחון- קיווינו לאחד שיצוץ בכמה רגעים קשים.
*מוניות: ברוב המקרים נסענו עם מקומי בתשלום ולא מונית מסודרת: יותר זול, לא תמיד יותר בטוח...
*כדאי לא להביא חולצות עם כיתוב בעברית. לבנות- כדאי מאוד חולצות קצרות ולא גופיות ומכנסיים ארוכים, רק בתוך העיר. הם בהחלט סקרניים לגבי בנות... חוץ מזה- יזהו שאתם ישראלים בשניה הראשונה גם אם תשתדלו שלא- זה באמת לא נורא.
שיהיה אחלה טיול, ויאללה לדרך!
איתן, יוגב, רועי ומעיין.
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
ירדן- סיפור דרך מפורט של טיול מדהים
