אין מקום בעולם בו אנחנו מרגישים יותר בבית מ... הבית. המזרח התיכון - האיזור הקטן והמופלא שלנו, קורא לכם לצאת ולטייל. מתלבטים לגבי טיולים לתורכיה
? מתכננים לצלוח את שביל ישראל
? אולי חולות סיני קוראים לכם? כל התשובות לכל השאלות נמצאות ממש כאן.
המחשבה כרגע היא מאוד ראשונית. לצאת לשביל ישראל בספטמבר.
אז כמה שאלות מאוד ראשוניות...
1. סביר שנצא שתי בנות. בשבת היינו בטיול וחווינו סוג של הטרדה מינית. כמה זה באמת בטוח לצאת ככה? בכנות. מה עם הלילות? והימים?
2. הכוונה היא לעשות את השביל שלא במחשבה על הסיום, אלא להשקיע בהתנדבות פה ושם תמורת לינה וגם לא. היכן אני יכולה למצוא איזשהו קובץ של מקומות המאפשרים זאת? הכוונה היא לכל התנדבות - מחוות ועד בתי תמחוי ובתי חולים שיחסית סמוכים לנתיב ההליכה.
3. כיוון שיש כוונה לעצור מספר פעמים ולהתנדב משך הטיול יתארך, על כן השאלה שלי היא האם בטוח להיכנס עם הטיול לחודשים דצמבר וינואר? (קיים רצון לדחות את היציאה לאוקטובר, לכן אני שואלת על ינואר).
הי נופר,
על השאלה הראשונה שלך קשה לי לענות. בעיני זה בטוח, יותר מלהיות "סתם" במקום עבודה/בסיס צבאי/רחוב בעיר (שלא לדבר על זה שרוב מעשי ההטרדה והפגיעות המיניות נעשים בבית או במקום מאוד מוכר ועל ידי אדם מוכר לנפגע/ת, אבל לא נכנס לזה, נכון?). ועם זאת, לדעתי, אל תצאי לדרך אם את מרגישה לא בטוחה (כך אני הייתי נוהגת). אתן יכולות לחפש חיזוק - עוד חברות/ים שיטיילו אתכן. אתן יכולות להחליט שבמקומות מסוימים, בשילוב עם הפעילות ההתנדבותית, תשנו ביישוב או תתארחו היכנשהו.
לגבי שאלתך השניה - רעיון מקסים. נראה לי שהוא מצריך תכנון מדוקדק, כיוון שמדובר על מעשי התנדבות חד פעמיים ולא מתמשכים. אפשר להעזר במומחים לנושא (וכאן מגיע פופטיץ לתמונה - גיל, השמיע קול), או להנות מקסם הגילוי והיזמה העצמאית. להרים טלפון לחוות על הדרך (עין כמונים, חוות רום, "יש מאין", למשל, בצפון. חוות בודדים בדרום), ליזום התנדבות עם בית ספר או בית אבות בחצור/צפת/קרית גת/באר שבע (אולי שיעור שבו תגיעו ותספרו על שמירת טבע, על עצמכן, על השביל... ).
ולשאלתך השלישית - אחלק את תשובתי לשתיים:
א. אם לא חשוב לכן לסיים, אז לא חייבים לסיים. תוכלו ללכת עד שמזג האויר או החשק לא יאפשרו עוד, ואז להפסיק.
ב. אם חשוב לכן ללכת את כל השביל - ינואר זה יופי של עונה ללכת בדרום. רק שקר בלילה (לפעמים מאוד מאוד), יש סכנת שטפונות לפעמים (אבל זה לא מיוחד לינואר), יש ימים קצרים קצרים (זה גם בדצמבר) ויש עוד כל מיני יתרונות וחסרונות שעולים על דעתי. מה שכן, לו הייתי מטיילת בינואר בדרום, הייתי לוקחת אוהל ללילה, מה שהיה מכביד על התיק.
ומלה אחרונה, שאולי תתן פרופורציה על ינואר בדרום או בצפון: בדרום דרום אמריקה טיילתי בקיץ. הקיץ שם חריף וסוער הרבה יותר מהחורף כאן, עם רוחות מטורפות, משקעים רבים וקור עז. אפשרי, דורש ציוד מתאים ומוכנות להרטב. החורף כאן הוא ילד ליד החורף שם.
היי נטע,
תודה רבה על תשובה מעמיקה...
לגבי הביטחון - יש בי נטייה להוכיח לעולם שאנחנו יכולות להסתדר בלי הגברים אני גם לא חושבת כמוך, ז'תומרת, אם לא הייתי עושה את כל הדברים שלא הייתי מרגישה בטוחה בהם, החיים לא היו שווים... צריך לקחת סיכונים. אני יכולה להניח שגם נפגוש חברים חדשים "על הדרך" ונוכל לתפוס טרמפ למספר שעות\ימים מידי פעם. נראה, נחשוב על כך. אני פשוט אדם חשדן שלא נוטה לסמוך יותר מדי על עוברים ושבים.
הרעיון להעביר שיעורים על הדרך שלנו מקסים ואקח אותו איתי..... הבעיה טמונה בכך שההתנדבות היא חד פעמית, על כן יהיה קשה למצוא מקומות שיקבלו את זה. אני גם יודעת שלא נוכל להתחייב על תאריך מדוייק, וזה גם יכול להוות בעיה...
קצת מתסכל. אני מאוד רוצה את זה ככה.
לגבי ינואר - שכנעת אותי. גשם לא יעצור בעדנו!
בדקתי עכשיו ואני לא עשויה מסוכר
תודה רבה!
כבר הגעתי לאתרים הללו, הבעיה , כמו שכתבתי לנטע, טמונה בעובדה שאנחנו מחפשות התנדבות שהיא חד-פעמית - מספר שעות\ימים וללא יכולת להתחייב על הגעה בתאריך מדוייק, כידוע. לכן בעייתי יהיה למצוא מקומות שיאפשרו זאת. מה גם ששתינו מגיעות מתחום של חינוך מיוחד ונשמח לתת יום-יומיים במועדונים או מוסדות כאלה, אבל אי אפשר להופיע לאנשים האלה משום מקום, לגרות את רצונם ויום אחר כך להיעלם. מבאס.
בכל מקרה, כשהרעיון יהיה יותר מגובש, אתחיל בטלפונים ובבדיקות יותר מעמיקות ואשמח לעדכן, אם תחפצו בכך!
אהלן
תנסי להסתכל גם על זה: http://www.hevratova.org.il/
אני מת על האתר הזה, הם מציעים אפשרויות לפי תאריכים בדיוק לחבר'ה שרוצים ללכת הפוך: יש לי יום פנוי - מה אני יכול לעשות.
הי נופר,
אולי לא הובנתי נכון... אני חושבת שההליכה בשביל אינה מסוכנת, ושלא טמון סיכון גדול מאשר זה הצפוי לך בבית בחיי השגרה שלך - בעבודה/באוניברסיטה/בצבא וכו'.. נהפוך הוא. בעיני השביל בטוח להליכה. ואכן, כמו שכתבת, זה עניין של השקפת עולם.
אם הליכה בשביל בעודך חוששת מהטרדה תגרום לך לרעוד מפחד בשק השינה כל לילה - אז לדעתי, כדאי לך לנקוט אמצעים שיגרמו לך להרגיש בטוחה. לא כיף לטייל כך.
לגבי רעיון ההתנדבות החד פעמית - נראה לי שמה שניתן בכיף ובאהבה, מתקבל בכיף ובאהבה. זה לא "מבאס" ולא "קשה", אלא פשוט דורש יצירתיות ויחסי אנוש טובים, תחומים שלא נראה לי שיש לך בעיה בהם... להרים קצת טלפונים לפני, לספר על הרעיון, לשאול על ימי פעילות של מועדוניות/בתי ספר/בתי אבות/ארגונים חברתיים שעורכים פעילויות שונות. למצוא דרך לתקשר אתם תוך כדי טיול (להודיע - מחר אנחנו באות!). אם יש לכן רצון לתרום יותר מיום יומיים, אני בטוחה שתצליחו למצוא מקום שירצה/יסכים לארח אתכן לשבוע. אם אתן רוצות להתרחב מעבר לתחום החברתי - בטוח שיהיו חוות/משקים חקלאיים/אתרי תיירות או נופש שישמחו להעזר בעוד 4 ידיים. מה שכן, יכול להיות שתחומי ההתנדבות יהיו קשורים לחטיבת עצים ושאיבת מים.
בכל אופן, לא הייתי מתיחסת לזה מראש כ"קשה", אלא יותר כמאתגר ודורש הכנה.
ולגבי ינואר - עוד הבהרה - לא חושבת שזה שאת לא עשויה מסוכר זה אומר שכיף או בטוח לטייל בגשם שוטף. ועם זאת, כתבתי מה שכתבתי כדי להכניס פרופורציות לתפישתנו את מזג האויר (מה שהכי חורפי אצלנו הוא קיץ חם ונטול משקעים במקומות אחרים). ו.. טיול בחורף דורש הערכות, כפי שכתבתי.
אני אשמח שתעדכני במה שנקרה על דרכך בתכנון.
בהצלחה!
מסכימה לגבי הביטחון, יהיה בסדר, אני גיבורה..
שבוע כבר נשמע כמשהו שאנשים יכולים להיערך לקראתו... רק צריך לחשוב כמה שבועות אנחנו "מוכנות" להשקיע בעניין ההתנדבות ולא בגמיעת הקילומטרים. בהחלט פתוחות להתנדב גם בחוות ודי מכירות את זה מקרוב, האמת.
ו"קשה" "מבאס" "מאתגר" - סמנטיקה..... ברור שמאתגר! קשה הוא מאתגר. שמחה לכבוש את המטרות הללו ולא משנה באיזו דרך.
לגבי ינואר - קודם נראה אם אנחנו באמת נכנסות לחודש הזה וניערך בהתאם, אם כן.
תודה, מניחה שיעלו שאלות בהמשך, אל דאגה...
ביי לבינתיים
כל הפורומים
עזרה
סרטוני הדרכה
שביל ישראל!
