כל הפורומיםכל הפורומים עזרהעזרה סרטוני הדרכהסרטוני הדרכה  
1. הקשר בין יום הזכרון לפורום 06/05/2008 19:09 לתגובה הבאה
  ערבה לא מחובר ערבה  משתמש פעיל 403 הודעות עד כה
ערב טוב, למשתתפי הפורום!

החלל הפרטי שלי, נתן לי חיים, ולמרות שאיני זוכרת את קולו, אני יודעת ש"במותו ציווה לי את החיים".

לזכרו, ולזכרם של רבים (מידי) אחרים,
אני מרכינה היום ראש,
וממשיכה לתכנן, להנות, לטייל ולחיות!

כצוואתך, ערבה.

סמן להדפסה   הוספת תגובה
2. הקשר בין יום הזכרון לפורום תגובה ל - 1 06/05/2008 19:39 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  סוזי לא מחובר סוזי  משתמש פעיל 891 הודעות עד כה
ערבה,

אני מרכינה איתך ראש, ומתפללת שהעולם הזה יקבל בינה ושכל,
ויבין שבמהותנו אנו רוצים שלום ולא מלחמה, אהבה ולא שנאה, כבוד ולא זלזול, חיים ולא מוות...

היו ברוכים,
סוזי.

[עודכן ב:06 מאי 2008 19:40:]

סמן להדפסה   הוספת תגובה
3. ריגשת אותנו ערבה-היו ברוכים תגובה ל - 2 06/05/2008 20:48 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  מוני לא מחובר מוני  משתמש פעיל 6294 הודעות עד כה
הודעה ללא תוכן
סמן להדפסה   הוספת תגובה
4. יום הזכרון תגובה ל - 3 06/05/2008 20:55 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
r.o. r.o. לא מחובר r.o.  משתמש פעיל 268 הודעות עד כה
שמעלה בעיני כולנו דמעות בין אם יש לנו את החלל הפרטי או לא.
בעיני - שאין לי את הפרטי - כולם שלי! דומעת כל היום.
סמן להדפסה   הוספת תגובה
5. הקשר בין יום הזכרון לפורום תגובה ל - 1 06/05/2008 23:48 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
אורלי אורלי לא מחובר אורלי  משתמש פעיל 295 הודעות עד כה
ערבה יקרה!
אנו מאחלים לך ולכל משפחתך
שחייכם יהיו מלאי אושר, שמחה וגיל
למרות ובגלל כל הכאב אשר מהול בחיי כולנו!!!
ולכל חברי הפורום הנהדר הזה:
איחולי : אהבה וחברות ושותפות לגורל - גם בטוב וגם ברע !!!
שלכם
אורלי ומשפחתה
סמן להדפסה   הוספת תגובה
6. ערבה יקרה, מרכינה ראש ביום המיוחד הזה יחד איתך תגובה ל - 1 07/05/2008 06:52 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  mabat לא מחובר mabat  משתמש פעיל 1471 הודעות עד כה
ועם כל שאר המשפחות השכולות, הן של חללי מערכות ישראל והן של חללי פעולות האיבה.
סמן להדפסה   הוספת תגובה
7. העלתם דמעות בעיני תגובה ל - 6 07/05/2008 08:50 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  הקמחים לא מחובר הקמחים  משתמש פעיל 687 הודעות עד כה
מרכינה ראש יחד עם כולם.
לזכר כל החללים - הפרטיים ואלו שלא.
באהבה רבה לפורום ולמיוחדים שבו.
אושרה


בקרו בבלוג שלי - לטייל בעולם http://blog.tapuz.co.il/oshrak
סמן להדפסה   הוספת תגובה
8. הלב של כולנו תגובה ל - 7 07/05/2008 09:18 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  שושי מחובר שושי  משתמש פעיל 2720 הודעות עד כה
עם המשפחות השכולות
עם המשפחות שלא ישנים בלילה
מדאגה לבנים בצבא
גידלתי שלושה בנים
יודעת בדיוק מה עוברים
בתקווה שהנכדים
יוכלו כבר לחיות בשלום
ואיך לא,שהבנים יחזרו כולם הביתה
לחיק המשפחות
סמן להדפסה   הוספת תגובה
9. הלב של כולנו תגובה ל - 8 07/05/2008 09:59 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  סוזי לא מחובר סוזי  משתמש פעיל 891 הודעות עד כה
שושי,

אני כל כך מתחברת לדאגה האימהית שלך ושל כולן.
אני בת יחידה בין חמישה בנים, שכולם שרתו בצבא גם בתקופות הקשות שלו. התבוננתי בכאב רב באמי, כוססת צפרניים וחיוורת כסיד מרוב דאגה לבניה.
זכור לי שחשבתי לעצמי כילדה: איך אפשר לעמוד בזה? ואז מייד התנחמתי בכך שכאשר יהיו לי ילדים, לא תהייה מלחמה, כי הרי לא הגיוני שזה יימשך כל כך הרבה זמן!

ועברו השנים, וילדתי את בני ועדיין היו מלחמות, ושוב אמרתי לעצמי: בשמונה עשרה השנים הבאות לבטח יבוא השינוי...
והיום, בני כבר בן 14, ועדיין אינני רואה את האור בקצה המנהרה.

אבל - אני דבקה באופטימיות נאיבית ויש כאלה שיאמרו מטופשת, שמשהו ישתנה, ושלא נדע עוד מלחמה.

סוזי.

[עודכן ב:07 מאי 2008 10:01:]

סמן להדפסה   הוספת תגובה
10. הקשר בין יום הזכרון לפורום תגובה ל - 1 07/05/2008 10:12 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  Ayala Gazit לא מחובר Ayala Gazit  משתמש מתחיל 12 הודעות עד כה
גם כאן בניו יורק הרחוקה
מרכינים ראש לזכר כל אלה שאינם
ושבזכותם מתקיימת המדינה.
ליבנו עם כל משפחת השכול.
סמן להדפסה   הוספת תגובה
11. הלב של כולנו תגובה ל - 9 07/05/2008 10:17 לתגובה קודמתלתגובה הבאה
  שושי מחובר שושי  משתמש פעיל 2720 הודעות עד כה
בני הבכור היה בן שנתיים במלחמת ששת הימים,שכנה אמרה לי כמה ברת מזל אני,כי עד שהוא יגדל יהיה כאן שלום
הפוך היה,חודשים רבים הוא היה בתוך לבנון במלחמת לבנון הראשונה(אנו כבר ממספרים אותם)
מקווים לשלום אבל לא רואים לזה סוף
שלא לדבר על חודשים ארוכים שבעלי היה מגויס אחרי מלחמת יום כיפור
אבל חייבת להודות,שבכל זאת כולם איתי,והרבה מאוד משפחות לא יכולות לומר זאת,היום מחזקים אותם
סמן להדפסה   הוספת תגובה
12. הבטחתם שלום בבית... תגובה ל - 11 07/05/2008 12:22 לתגובה קודמת
  סוזי לא מחובר סוזי  משתמש פעיל 891 הודעות עד כה
שושי,

לפני זצן קצר שבתי מטקס יום-הזיכרון שנערך בבית הספר היסודי של בתי. טקס מרגש ומעורר כבוד.

מלות השיר "חורף 73" עדיין מהדהדות בראשי.

הבטחתם יונה,
עלה של זית,
הבטחתם שלום בבית,
הבטחתם אביב ופריחות,
הבטחתם לקיים הבטחות.


אני נושאת תפילה שלפחות לילדים הצעירים, שהיום נמצאים בכתה א', ההבטחה הזו תקויים.

סוזי.





סמן להדפסה   הוספת תגובה
להודעה קודמת:עוד שאלה
להודעה הבאה:איך לחלק את הדרך בין יוסמיטי לוגאס דרך עמק המוות?

חיפוש מהיר

כתבות מתוך אתר למטייל

מגזין על השולחן

מידע נוסף

שאלות נפוצות