חיפוש

האמת שלי:
"איזה אנשים טובים אתם שם בישראל, גם הבאתם לנו את התורה, וגם עכשיו אתם באים ללמד אותנו אנגלית".

שלום חברים,
הציטוט הזה הוא מפי זקן אחד משבט המסאי, שגר בבקתת בוץ בצפון טנזניה. ניסיתי לשכנע אותו שאני אישית לא הבאתי איתי שום תורה, ואני לא "איש טוב" בגלל שבאתי לשם, אבל זה לא כל-כך עבד.

שמי גיל חן, ואני בן 27 מתל אביב. בשנים 2004-2005 חייתי והתנדבתי בטנזניה, וכשחזרתי לארץ החלטתי שאני רוצה לעזור לכמה שיותר אנשים לעבור חוויה מופלאה כמו שעברתי אני. וזה, באופן טבעי, מה שהביא אותי לפורום הזה.

מוזר לי תמיד לגלות עד כמה הצעד הזה של התנדבות בעולם הוא טריוויאלי מצד אחד, ומדהים מצד שני. טריוויאלי כי בעצם מה יותר טבעי מלעזור לאנשים במצוקה? ומדהים גם משום שזה מלמד אותנו עד כמה אנחנו ברי מזל שנולדנו איפה שנולדנו (מפתיע, אה?), וגם משום שזה מאפשר לנו ללמוד על העולם ועל עצמנו.

את ההתנדבות שלי, שנמשכה שבעה חודשים, חילקתי בין שני ארגונים: בראשון לימדתי אנגלית בכפר מסאי, ובשני התנדבתי בבית יתומים. במהלך התקופה שלי למדתי המון על מה זה אומר להיות מתנדב, גם מהנסיון שלי, וגם ממתנדבים רבים אחרים איתם דיברתי (שעות על גבי שעות. חלק מהיתרונות של לגור במקום בלי חשמל...). אני בפורום הזה, כאמור, כדי לחלוק את הנסיון שלי עם אחרים ולנסות לעזור בתהליך מציאת הארגונים, שהוא כלל לא פשוט.

משמח אותי לראות את הכמות האדירה של האנשים שמבקשים להתנדב, וללמוד על תחומי העינין של אנשים שונים: אנשים שמבקשים להתנדב במגוון הענק שבין טיפול בפילים יתומים או צבי ים נדירים, ועד כאלה שרוצים לסייע לזקנים נטושים שנחשדים בכישוף. אמנם אין לי נסיון בכל התחומים (זקנים מכושפים – בהחלט. צבי ים – פחות), אבל אני אנסה לעזור ככל יכולתי.

המקומות בהם ביקרתי:
אפריקה: טנזניה, קניה, אוגנדה, מלוואי, זמביה, זימבאבווה, נמיביה, דרום אפריקה
צפון אמריקה: ארה"ב
אירופה: אנגליה, אירלנד, צרפת, איטליה, שוויץ, גרמניה, פולין, צ'כיה, תורכיה, סלובניה, אוסטריה
אסיה: ירדן, גאורגיה